פרשת ויצא מעמידה אותנו בפני התהוותו המורכבת של העם היהודי. יעקב אבינו, בחיר האבות, עובר מסלול חיים רצוף תהפוכות וקשיים. החל מרדיפת עשיו אחיו שביקש לנוטלו, דרך פגישת אליפז שנטל את כל ממונו והותירו בחוסר כל, וכלה בשנות העבודה המפרכות בבית לבן הארמי. לבן רימה אותו בחתונה, החליף את רחל בלאה, שינה את משכורתו פעמים רבות והמשיך להצר את צעדיו. בהמשך הדרך התמודד יעקב עם צער דינה ועם אובדן יוסף. למרות המסכת המלטשת הזו, יעקב אבינו אינו נשבר. הוא מקים את שני עשר שבטי י-ה ובונה את בית ישראל.

השאלה הזועקת מתוך המקראות היא מאיזה מקור שואב האדם את הכוח להמשיך, להאמין ולהעפיל אל הפסגה כאשר הכל סביבו גועש ורועש?

כוחה של העדות והבריאה

כדי להבין את עוצמת האמונה, ראוי להתבונן במאמר חז"ל במסכת תענית. הגמרא מספרת על בחורה שנפלה לבור ובחור שחילץ אותה. השניים הבטיחו להינשא זה לזה ולקחו את הבור ואת החולדה כעדים לשבועתם. כאשר הבחור הפר את הבטחתו ונשא אישה אחרת, נפגעו ילדיו באופן טרגי על ידי חולדה ובור. רבי ירוחם ממיר תמה רבות כיצד עצמים דוממים ובעלי חיים מקבלים תוקף לתבוע דין מבשר ודם.

התשובה התבהרה כאשר התפרסם מעשה בשור שהתנגד לשחיטה, חפר בחצר וחשף גופה של יהודי שנרצח שנים קודם לכן. הרצח פוענח לאחר שהרוצח הודה כי הנרצח הזהיר אותו שהשור שפה בסמוך ייפרע ממנו. רבי ירוחם הסביר כי כאשר אדם מקרין אמונה שלמה בדבר מה, הוא מעניק לנברא את הכוח לפעול ולממש את אותה עדות.

יסוד זה מופיע גם בספרו של הבן איש חי. עשיר יהודי שנשדד במדבר אמר לשודד כי ציפור נדירה העפה ממעל תעיד על הרצח. השודד צחק, רצח את היהודי וברבות השנים הגיע למעלה הרמה של משנה למלך. כשהוגשה לשולחן המלך אותה ציפור נדירה, פרץ המשנה בצחוק וסיפר למלך את קורות העבר. המלך הזדעזע והוציאו להורג. הציפור שלא יכלה לדבר בפועל, הפכה לשליחה הנאמנה של העדות מכוח אמונתו של הנגזל.

האמונה כצינור לשינוי הטבע

האמונה אינה רק כלי סביל אלא כוח המניע את המציאות. מסופר על אדם ששתה כוס ערק מברכתו של הבאבא סאלי זצוקל והרגיש טעם של מים זכים. כשהתפלא על כך, הסביר לו הצדיק כי אין הערק מרפא כשלעצמו, אלא האמונה של האדם בברכת החכמים ובסייעתא דשמיא היא שמחוללת את השינוי בטבע.

מורנו רבי נחמן מברסלב מלמד אותנו יסוד עצום בעבודת הנפש. כאשר אדם שקוע בקשיים או בנפילות רוחניות, חובה עליו לחפש בתוכו נקודה טובה אחת, ולאחריה עוד נקודה טובה. ההתבוננות בנקודות הטובות אינה מעלימה את החסרונות כבמטה קסם, אך היא מעניקה לאדם את האמון ביכולתו להתקדם ולשפר את מעשיו.

להאמין בכוחות שנטע בנו הבורא

שלוש דרגות לאמונה: האמונה בבורא עולם, האמונה בחכמי התורה, והאמונה של האדם בכוחות עצמו. הקדוש ברוך הוא שמעניק לנו חיים בכל בוקר מחדש, מביא לידי ביטוי את האמון הטהור שהוא רוכש לנו. אם הבורא מאמין בנו ומשקיע בנו כוחות נפש, מי אנחנו שנפחית מערכנו?

חכמינו משילים זאת לתרנגול שנפל לביצה עמוקה. ניקוי חיצוני לא יועיל, עד שהתרנגול ינער בעצמו את נוצותיו ויקום. יעקב אבינו ידע כי הבורא עמו, החזיק באמונת חכמים, והאמין בכוחו שלו להרים את ראשו מעל כל גל. גם בזמנים מאתגרים, עלינו לזכור כי האמונה הפנימית ביכולתנו להתגבר היא המפתח לפתיחת שערי ברכה והצלחה בכל אורחות חיינו.

האזינו לתוכנית המלאה: