ידוע שאנשי כנסת הגדולה סידרו עבורנו את נוסח התפילות. אבל לכאורה, כשאדם מדבר ומבקש מה׳ בשפה שלו הוא מרגיש יותר חיבור מאשר בנוסח קבוע שעם הזמן הופך ל"אוטומטי", חס ושלום…

"אכן, כשמטרת התפילה היא רק כדי למלא חסרון, אתה צודק. אבל בתפילות שתיקנו לנו אנשי כנסת הגדולה יש סודות עצומים שמסתתרים מאחורי כל מילה ומילה. אנו מתחילים בקורבנות, בעולם העשייה, ומעלים משם 'בירורים' - בירור של ניצוצות הקדושה והעלאתם. אחר כך עוברים לעולם היצירה ומעלים את הבירורים של שני העולמות לעולם הבריאה, בברכות קריאת שמע. לאחר מכן, בתפילת העמידה, אנחנו נכנסים לעולם האצילות ועומדים לפני המלך.

אם תשים לב, כל הנוסח כתוב בלשון רבים, 'רפאנו', 'ברכנו', ואין בו נקודה נפרדת של יחיד. בתפילה אנחנו עוסקים באורות המקיפים, שמשפיעים עלינו, ואנחנו משפיעים על כל העולמות - ביחד. כל מילה וכל צירוף בונים עולמות. אי אפשר להחליף מילה במילה נרדפת, כי הכול מדויק. אנשי כנסת הגדולה היו הדור האחרון שעדיין שרתה עליו רוח הקודש. בנוסח שסידרו לנו האר״י הקדוש והרש״ש רואים את ה'קודים' שיש בכל תיבה ותיבה אשר ממש מפעילים עולמות. מי שמבין קצת בתורת הסוד יודע כמה חמורה כל טעות קטנה. כמה חמור לוותר על קורבנות!

התפילה שתיקנו לנו רבותינו הקדושים היא לא מה שאדם יכול 'לדבר' בעצמו, בשפה שלו. גם לכך יש מעלה כמובן. אך סדר התפילה שתיקנו רבותינו הוא במדרגה נעלה הרבה מאוד".