זמן קריאת שמע: 09:24 סוף זמן תפילה: 10:30 חצות היום: 12:42 פלג המנחה: 17:56
2000 2000
חדשות
הכל בחדשות חדשות בארץ ביטחוני מדיני חדשות בריאות כלכלה חדשות בעולם חצרות הקודש תחזית מזג האוויר
VOD
פודקאסט
יהדות
הכל ביהדות מיסטיקה וקבלה חלומות סגולות חגים ומועדים מזלות וחודשים טהרת המשפחה גדולי ישראל ערוץ 2000 לקראת שבת נפלאות הבריאה מענה ההלכה העולמי ערוץ 2000 לילדים כניסת ויציאת שבת תפילין אחרית הימים ארכיאולוגיה השואה
המגזין
סידור
מתכונים
הכל במתכונים מתכונים לשבת מתכונים ללא גלוטן מתכונים בשריים מתכונים חלביים מתכונים פרווה קינוחים מתכונים לפי חג מתכונים מנות עיקריות מתכונים קינוחים מתכונים עוגות מתכונים פשטידות מתכונים ריבות מתכונים סלטים מתכונים מרקים מתכונים אפייה מתכונים ב-7 דקות מתכונים מנות ראשונות
הפעילויות
הרבנים
שאל את הרב
תרומות

דף הבית// סידור תפילה //נוסחים לברכת המזון

ברכת המזון המקוצרת: נוסח ספרד ונוסח עדות המזרח
נוסחים לברכת המזון 11/01/22

ברכת המזון המקוצרת: נוסח ספרד ונוסח עדות המזרח

אכלתם סעודה טעימה ומזינה, נטלתם ידיים, בירכתם על הפת וכעת הגיע הזמן לברך ברכת המזון. מה קורה כשממהרים ואין זמן לברך את כל "ברכת המזון"? האם יש נוסח מקוצר שניתן לקרוא?

אכלת? שבעת? אל תשכח, יש גם ברכת.

ברכת המזון היא הברכה היחידה שכתובה בצורה מפורשת בתורה:
"ואכלת ושבעת וברכת את השם אלוקיך."

שורש הברכה היא הכרת הטוב לבורא על האוכל, על האפשרות לאכול, על האדמה שמוציאה חיים ועליה אנו נמצאים, על הארץ, על ירושלים, ועל כל הטוב שהקב"ה מטיב איתנו.

ברכת המזון בנויה משלושה חלקים:

  1. שלוש ברכות מדאורייתא
  2. ברכה אחת מדרבנן
  3. הרחמן

החלק הראשון הם שלוש ברכות מדאורייתא, אותם תיקנו אבות העולם:

הברכה הראשונה, ברכת "הזן את הכל", תיקן משה רבנו כאשר ירד המן לישראל במדבר.

הברכה השנייה, "על הארץ ועל המזון", נתקנה על ידי יהושע בן נון לכניסת עם ישראל לארץ ישראל בפעם הראשונה לאחר גלות מצרים.

הברכה השלישית, "בונה ירושלים", נתקנה ע"י דוד ושלמה: דוד שבנה את ירושלים כעיר בירת הנצח של העם היהודי והניח את יסודות המקדש, ושלמה שבנה וחנך את הבית.

לאחר שלושת הברכות עונה המברך "אמן" בלחש, בכדי להורות על סיום הברכות מדאורייתא, ולאחר מכן תחילת הברכה מדרבנן.

ברכת "הטוב והמטיב", אותה תיקנו חכמי ישראל ביבנה לזכר הרוגי ביתר שניתנו לקבורה ולא נתבזו גופותיהם.

החלק השלישי הם למעשה תפילות ובקשות המתחילות במילה "הרחמן".

ומדוע הן מגיעות עכשיו?
מפני שברכת המזון היא מצווה חשובה של הכרת הטוב והכרה במציאות השגחת השם ברמת הפרט, זהו זמן גדול של עת רצון למילוי בקשותינו.

לכתחילה, כל אדם שאכל כ־27 גרם פת ויותר, בין איש ובין אישה, חייבים לאחר סיום הסעודה לברך ברכת המזון מתחילתה ועד סופה.

אם יש לאדם צורך יוצא דופן, ובפניו שתי אפשרויות, או לברך ברכת המזון מבלי להזכיר את החלק השלישי של "הרחמן", או לא להגיד בכלל, כמובן שיברך, ואם יוכל, ישלים לאחר מכן.

ואם ישנה מציאות של אדם שאינו יכול לקרוא ואינו יודע את ברכת המזון בעל פה, יש ללמדו את ברכת המזון המקוצרת, שלמרות שאיננה נאמרת לכתחילה, אבל בשעת הדחק שכזו, ראוי לאומרה, מאשר שלא להודות ולשבח את הבורא על כל חסדיו.

ברכת המזון נוסח ספרד

אֲבָרְכָה אֶת יְיָ בְּכָל עֵת תָּמִיד תְּהִלָּתוֹ בְּפִי: סוֹף דָּבָר הַכּלֹ נִשְׁמָע אֶת הָאֱלהִֹים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר כִּי
זֶה כָּל הָאָדָם: תְּהִלַּת יְיָ יְדַבֶּר פִּי וִיבָרֵךְ כָּל בָּשָׂר שֵׁם קָדְשׁוֹ לְעוֹלָם וָעֶד: וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם
הַלְלוּיָהּ: וַיְדַבֵּר אֵלַי, זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי יְיָ:

המזמן: הַב לָן וְנִבְרִיךְ לְמַלְכָּא עִלָּאָה קַדִּישָׁא. עונים: שָׁמַיִם. המזמן: בִּרְשׁוּת מַלְכָּא עִלָּאָה קַדִּישָׁא וּבִרְשׁוּתְכֶם
(בשבת: וּבִרְשׁוּת שַׁבָּת מַלְכְּתָא) נְבָרֵךְ (בעשרה: אֱלהֵֹינוּ) שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ. עונים: בָּרוּךְ (בעשרה: אֱלהֵֹינוּ)
שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ וּבְטוּבוֹ חָיִינוּ. המזמן: בָּרוּךְ (בעשרה: אֱלהֵֹינוּ) שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ וּבְטוּבוֹ חָיִינוּ.

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלהֵֹינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הָאֵל הַזָּן אוֹתָנוּ וְאֶת
הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּטוּבוֹ בְּחֵן בְּחֶסֶד בְּרֵיוַח וּבְרַחֲמִים רַבִּים. נתֵֹן לֶחֶם
לְכָל בָּשָׂר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: וּבְטוּבוֹ הַגָּדוֹל תָּמִיד לאֹ חָסַר לָנוּ
וְאַל יֶחְסַר לָנוּ מָזוֹן תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד. כִּי הוּא אֵל זָן וּמְפַרְנֵס לַכּלֹ
וְשֻׁלְחָנוֹ עָרוּךְ לַכּלֹ וְהִתְקִין מִחְיָה וּמָזוֹן לְכָל בְּרִיּוֹתָיו אֲשֶׁר בָּרָא
בְרַחֲמָיו וּבְרוֹב חֲסָדָיו כָּאָמוּר פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי
רָצוֹן: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַזָּן אֶת הַכּלֹ:

נודֶֹה לְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל שֶׁהִנְחַלְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ אֶרֶץ חֶמְדָּה
טוֹבָה וּרְחָבָה בְּרִית וְתוֹרָה חַיִּים וּמָזוֹן. עַל שֶׁהוֹצֵאתָנוּ מֵאֶרֶץ
מִצְרַיִם וּפְדִיתָנוּ מִבֵּית עֲבָדִים. וְעַל בְּרִיתְךָ שֶׁחָתַמְתָּ בִּבְשָׂרֵנוּ,
וְעַל תּוֹרָתְךָ שֶׁלִּמַּדְתָּנוּ, וְעַל חֻקֵּי רְצוֹנָךְ שֶׁהוֹדַעְתָּנוּ, וְעַל חַיִּים
וּמָזוֹן שֶׁאַתָּה זָן וּמְפַרְנֵס אוֹתָנוּ.


[בחנוכה ובפורים אומרים "על הניסים". שכח ונזכר לפני תיבת "ה'" של ברכת 'על הארץ' - חוזר לאומרו. אחר תיבת "ה'" - יסיים "על הארץ ועל המזון" וטוב שיאמר אותו בהרחמן (חזון עובדיה חנוכה עמ' קצ"ו]
וְעַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן. וְעַל הַגְּבוּרוֹת. וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַנִּפְלָאוֹת וְעַל הַנֶּחָמוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ ביַּמִָּים
הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה:
בחנוכה: בִּימֵי מַתִּתְיָה בֶן יוֹחָנָן כּהֵֹן גָּדוֹל חַשְׁמוֹנַאי וּבָנָיו,
כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, לְשַׁכְּחָם תּוֹרָתָךְ,
וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנָךְ. וְאַתָּה בְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, עָמַדְתָּ לָהֶם
בְּעֵת צָרָתָם, רַבְתָּ אֶת רִיבָם, דַּנְתָּ אֶת דִּינָם, נָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם,
מָסַרְתָּ גִּבּוֹרִים בְּיַד חֲלָשִׁים, וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים, וּרְשָׁעִים בְּיַד
צַדִּיקִים, וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים, וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְקֵי תוֹרָתֶךָ. לְךָ
עָשִׂיתָ שֵׁם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ בְּעוֹלָמָךְ, וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ תְּשׁוּעָה
גְדוֹלָה וּפֻרְקָן כְּהַיּוֹם הַזֶּה. וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ בָנֶיךָ לִדְבִיר בֵּיתֶךָ,
וּפִנּוּ אֶת הֵיכָלֶךָ, וְטִהֲרוּ אֶת מִקְדָּשֶׁךָ, וְהִדְלִיקוּ נֵרוֹת בְּחַצְרוֹת
קָדְשֶׁךָ, וְקָבְעוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵלּוּ בְּהַלֵּל וּבְהוֹדָאָה. וְעָשִׂיתָ
עִמָּהֶם נִסִּים וְנִפְלָאוֹת, וְנוֹדֶה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל סֶלָה:

בפורים: בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן
הַבִּירָה, כְּשֶׁעָמַד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע,
בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרוֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל
הַיְּהוּדִים, מִנַּעַר וְעַד זָקֵן, טַף וְנָשִׁים,
בְּיוֹם אֶחָד, בִּשְׁלשָֹׁה עָשָׂר לְחדֶֹשׁ שְׁנֵים
עָשָׂר הוּא חדֶֹשׁ אֲדָר, וּשְׁלָלָם לָבוֹז.
וְאַתָּה בְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, הֵפַרְתָּ אֶת
עֲצָתוֹ, וְקִלְקַלְתָּ אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ, וַהֲשֵׁבוֹתָ
לּוֹ גְּמוּלוֹ בְּראֹשׁוֹ, וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת
בָּנָיו עַל הָעֵץ. וְעָשִׂיתָ עִמָּהֶם נִסִּים
וְנִפְלָאוֹת וְנוֹדֶה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל, סֶלָה:

ועְַל הַכּלֹ יְיָ אֱלהֵֹינוּ אֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ וּמְבָרְכִים אֶת שְׁמָךְ
כָּאָמוּר וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ, עַל הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ: בָּרוּךְ
אַתָּה יְיָ עַל הָאָרֶץ וְעַל הַמָּזוֹן.

רַחםֵ יְיָ אֱלהֵֹינוּ עָלֵינוּ וְעַל יִשְׂרָאֵל עַמָּךְ וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ
וְעַל הַר צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדָךְ וְעַל הֵיכָלָךְ וְעַל מְעוֹנָךְ וְעַל דְּבִירָךְ
וְעַל הַבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו. אָבִינוּ רְעֵנוּ זוּנֵנוּ
פַּרְנְסֵנוּ כַּלְכְּלֵנוּ הַרְוִיחֵנוּ הַרְוַח לָנוּ מְהֵרָה מִכָּל צָרוֹתֵינוּ. וְנָא אַל
תַּצְרִיכֵנוּ יְיָ אֱלהֵֹינוּ לִידֵי מַתְּנוֹת בָּשָׂר וָדָם וְלאֹ לִידֵי הַלְוָאָתָם
אֶלָּא לְיָדְךָ הַמְּלֵאָה וְהָרְחָבָה הָעֲשִׁירָה וְהַפְּתוּחָה. יְהִי רָצוֹן שֶׁלּאֹ
נֵבוֹשׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלאֹ נִכָּלֵם לְעוֹלָם הַבָּא וּמַלְכוּת בֵּית דָּוִד
מְשִׁיחָךְ תַּחֲזִירֶנָּה לִמְקוֹמָהּ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ.

[בשבת אומרים "רצה" ואם שכח לומר רצה והחלצינו ונזכר לפני שחתם "בונה ירושלים", אפי' אמר "ברוך אתה ה' יאמר "למדני חוקיך" ויחזור לומר "רצה והחלצינו". אם חתם "בונה ירושלים" ועוד לא התחיל ברכת "הטוב והמטיב" יאמר "ברוך... אשר נתן שבתות למנוחה" אם התחיל ברכת הטוב והמטיב, בשתי סעודות ראשונות של שבת - חוזר לראש, ובסעודה שלישית אינו חוזר.אם מסופק אחר ברכת המזון אם אמר רצה והחלצינו, אינו צריך לחזור. דין האשה בזה כמו האיש. (חזון עובדיה שבת ב' עמוד קצ"ב - קצ"ד]
רְצֵה וְהַחֲלִיצֵנוּ יְיָ אֱלהֵֹינוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וּבְמִצְוַת יוֹם הַשְּׁבִיעִי הַשַּׁבָּת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, כִּי יוֹם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ
הוּא מִלְּפָנֶיךָ נִשְׁבּוֹת בּוֹ וְנָנוּחַ בּוֹ וְנִתְעַנֵּג בּוֹ כְּמִצְוַת חֻקֵּי רְצוֹנְךָ, ואַל תְּהִי צָרָה וְיָגוֹן בְּיוֹם מְנוּחָתֵנוּ, וְהָרְאֵנוּ
בְּנֶחָמַת צִיּוֹן בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, כִּי אַתָּה הוּא בָּעַל הַנֶּחָמוֹת וַהֲגַם שֶׁאָכַלְנוּ וְשָׁתִינוּ חֻרְבָּן בֵּיתְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ
לאֹ שָׁכַחְנוּ, אַל תִּשְׁכָּחֵנוּ לָנֶצַח וְאַל תִּזְנָחֵנוּ לָעַד כִּי אֶל מֶלֶךְ גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ אַתָּה.

[בראש חודש וביום טוב ובחול המועד אומרים "יעלה ויבוא" ואם שכח לומר יעלה ויבא ונזכר קודם שהתחיל ברכת הטוב והמטיב, יאמר "ברוך שנתן ראשי חודשים לעמו ישראל לזכרון" ואומר כן בלא שם ומלכות (יביע אומר חלק ו' סימן כ"ח) אם נזכר אחר שהתחיל ברכת הטוב והמטיב, אינו חוזר (שלחן ערוך סימן תכ"ד].

אֱלהֵֹינוּ וֵאלהֵֹי אֲבוֹתֵינוּ, יַעֲלֶה וְיָבאֹ וְיַגִּיעַ וְיֵרָאֶה וְיֵרָצֶה וְיִשָּׁמַע וְיִפָּקֵד וְיִזָּכֵר זִכְרוֹנֵנוּ וְזִכְרוֹן אֲבוֹתֵינוּ, זכְִרוןֹ
יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ, וְזִכְרוֹן מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד עַבְדָּךְ, וְזִכְרוֹן כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְפָנֶיךָ לִפְלֵיטָה לְטוֹבָה לְחֵן לְחֶסֶד
וּלְרַחֲמִים, לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם. בְּיוֹם
בראש חודש: ראֹשׁ הַחדֶֹשׁ הַזֶּה.
בפסח: חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, בְּיוֹם (ביו"ט: טוֹב) מִקְרָא קוֹדֶשׁ הַזֶּה.
בשבועות: חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַזֶּה, בְּיוֹם טוֹב מִקְרָא קוֹדֶשׁ הַזֶּה.
בסוכות: חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה, בְּיוֹם (ביו"ט: טוֹב) מִקְרָא קוֹדֶשׁ הַזֶּה.
בשמיני עצרת: שְׁמִינִי חַג עֲצֶרֶת הַזֶּה, בְּיוֹם טוֹב מִקְרָא קוֹדֶשׁ הַזֶּה.
בראש השנה: הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה בְּיוֹם טוֹב מִקְרָא קוֹדֶשׁ הַזֶּה.
לְרַחֵם בּוֹ עָלֵינוּ וּלְהוֹשִׁיעֵנוּ. זָכְרֵנוּ יְיָ אֱלהֵֹינוּ בּוֹ לְטוֹבָה, וּפָקְדֵנוּ בוֹ לִבְרָכָה, וְהוֹשִׁיעֵנוּ בוֹ לְחַיִּים טוֹבִים,
בִּדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים, חוּס וְחָנֵּנוּ וַחֲמוֹל וְרַחֵם עָלֵינו וְהוֹשִׁיעֵנוּ, כִּי אֵלֶיךָ עֵינֵינוּ כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה.

ותְִבנְהֶ יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם. (ויאמר בלחש:) אמֵָן.

שכח ולא אמר "רצה והחליצנו" ונזכר קודם ברכת "הטוב והמטיב" יאמר: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלהֵֹינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר נָתַן שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה לְאוֹת וְלִבְרִית . בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת.

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלהֵֹינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, לָעַד הָאֵל אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ
אַדִּירֵנוּ בּוֹרְאֵנוּ גּוֹאֲלֵנוּ קְדוֹשֵׁנוּ קְדוֹשׁ יַעֲקבֹ רוֹעֵנוּ רוֹעֵה יִשְׂרָאֵל
הַמֶּלֶךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב לַכּלֹ. שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם הוּא הֵטִיב לָנוּ, הוּא
מֵטִיב לָנוּ, הוּא יֵיטִיב לָנוּ, הוּא גְמָלָנוּ, הוּא גוֹמְלֵנוּ, הוּא יִגְמְלֵנוּ
לָעַד חֵן וָחֶסֶד וְרַחֲמִים וְרֵיוַח וְהַצָּלָה וְכָל טוֹב. (יענו: אָמֵן).

הרַָחמֲןָ הוּא יִשְׁתַּבַּח עַל כִּסֵּא כְבוֹדוֹ.
הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁתַּבַּח בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ.
הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁתַּבַּח בָּנוּ לְדוֹר דּוֹרִים.
הָרַחֲמָן הוּא קֶרֶן לְעַמּוֹ יָרִים.
הָרַחֲמָן הוּא יִתְפָּאַר בָּנוּ לָנֶצַח נְצָחִים.
הָרַחֲמָן הוּא יְפַרְנְסֵנוּ בְּכָבוֹד וְלאֹ בְבִזּוּי, בְּהֶתֵּר וְלאֹ בְאִסּוּר, בְּנַחַת וְלאֹ בְצַעַר.
הָרַחֲמָן הוּא יִתֵּן שָׁלוֹם בֵּינֵינוּ.
הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁלַח בְּרָכָהרְוָחָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ.
הָרַחֲמָן הוּא יַצְלִיחַ אֶת דְּרָכֵינוּ.
הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁבּוֹר עוֹל גָּלוּת מְהֵרָה מֵעַל צַוָּארֵנוּ.
הָרַחֲמָן הוּא יוֹלִיכֵנוּ מְהֵרָה קוֹמְמִיּוּת לְאַרְצֵנוּ.
הָרַחֲמָן הוּא יִרְפָּאֵנוּ רְפוּאָה שְׁלֵמָה, רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף.
הָרַחֲמָן הוּא יִפְתַּח לָנוּאֶת יָדוֹ הָרְחָבָה.
הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִמֶּנּוּ בִּשְׁמוֹ הַגָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּרְכוּ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקבֹ בַּכּלֹ מִכּלֹ כּלֹ כֵּן יְבָרֵךְ אוֹתָנוּ יַחַד בְּרָכָה שְׁלֵמָה, וְכֵן יְהִי רָצוֹן וְנאֹמַר אָמֵן.
הָרַחֲמָן הוּא יִפְרוֹשׂ עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמוֹ.

בשבת: הָרַחֲמָן הוּא יַנְחִילֵנוּ עוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת וּמְנוּחָה לְחַיֵּי הָעוֹלָמִים:
בראש חודש: הָרַחֲמָן הוּא יְחַדֵּשׁ עָלֵינוּ אֶת הַחדֶֹשׁ הַזֶּה לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה:
בראש השנה: הָרַחֲמָן הוּא יְחַדֵּשׁ עָלֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזּאֹת לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה:
בסוכות: הָרַחֲמָן הוּא יְזַכֵּנוּ לֵישֵׁב בְּסֻכַּת עוֹרוֹ שֶׁל לִוְיָתָן: הָרַחֲמָן הוּא יַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ שֶׁפַע קְדֻשָּׁה וְטָהֲרָה
מִשִּׁבְעָה אוּשְׁפִּיזִין עִלָּאִין קַדִּישִׁין, זְכוּתָם תְּהֵא מָגֵן וְצִנָּה עָלֵינוּ:
ביום טוב: הָרַחֲמָן הוּא יַנְחִילֵנוּ יוֹם שֶׁכֻּלּו טוֹב:
במועדים: הָרַחֲמָן הוּא יַגִּיעֵנוּ לְמוֹעֲדִים אֲחֵרִים הַבָּאִים לִקְרָאתֵנוּ לְשָׁלוֹם: שכח לומר "ועל הניסים"- יוסיף:
הָרַחֲמָן הוּא יַעֲשֶׂה לָנוּ נִסִּים וְנִפְלָאוֹת כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה לַאֲבוֹתֵינוּ, בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה, בִּימֵי וכו'.

הרַָחמֲןָ הוּא יִטַּע תּוֹרָתוֹ וְאַהֲבָתוֹ בְּלִבֵּנוּ וְתִהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל פָּנֵינוּ לְבִלְתִּי נֶחֱטָא. וְיִהְיוּ כָל מַעֲשֵׂינוּ לְשֵׁם שָׁמָיִם.

ברכת האורח: הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת הַשֻּׁלְחָן הַזֶּה שֶׁאָכַלְנוּ עָלָיו, וִיסַדֵּר בּוֹ כָּל מַעֲדַנֵּי עוֹלָם, וְיִהְיֶה כְשֻׁלְחָנוֹ
שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם. כָּל רָעֵב מִמֶּנּוּ יאֹכַל, וְכָל צָמֵא מִמֶּנּוּ יִשְׁתֶּה, וְאַל יֶחְסַר מִמֶּנּוּ כָּל טוֹב לָעַד
וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, אָמֵן. הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת בַּעַל הַבַּיִת הַזֶּה וּבַעַל הַסְּעֻדָּה הַזּאֹת, הוּא וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ וְכָל
אֲשֶׁר לוֹ, בְּבָנִים שֶׁיִּחְיוּ וּבִנְכָסִים שֶׁיִּרְבּוּ. בָּרֵךְ יְהוָֹה חֵילוֹ וּפעַֹל יָדָיו תִּרְצֶה, וְיִהְיוּ נְכָסָיו וּנְכָסֵינוּ מֻצְלָחִים
וּקְרוֹבִים לָעִיר, וְאַל יִזְדַּקֵּק לְפָנָיו וְלאֹ לְפָנֵינוּ שׁוּם דְּבַר חֵטְא וְהִרְהוּר עָוֹן, שָׂשׂ וְשָׂמֵחַ כָּל הַיָּמִים בְּעשֶֹׁר
וְכָבוֹד מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, לאֹ יֵבוֹשׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלאֹ יִכָּלֵם לָעוֹלָם הַבָּא, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.

הרַָחמֲןָ הוּא יְחַיֵּינוּ וִיזַכֵּנוּ וִיקָרְבֵנוּ לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ וּלְבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא.

מַגְדִּיל (ביום שיש בו מוסף כגון שבת / יו"ט / מוצ"ש יש לומר: מִגדְוּלֹ) ישְׁוּעוֹת
מַלְכּוֹ וְעשֶֹׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם, כְּפִירִים רָשׁוּ
וְרָעֵבוּ, וְדרְֹשֵׁי יְיָ לאֹ יַחְסְרוּ כָל טוֹב. נַעַר הָיִיתִי גַּם זָקַנְתִּי וְלאֹ
רָאִיתִי צַדִּיק נֶעֱזָב וְזַרְעוֹ מְבַקֶּשׁ לָחֶם כָּל הַיּוֹם חוֹנֵן וּמַלְוֶה וְזַרְעוֹ
לִבְרָכָה מַה שֶׁאָכַלְנוּ יִהְיֶה לְשָׂבְעָה וּמַה שֶׁשָּׁתִינוּ יִהְיֶה לִרְפוּאָה
וּמַה שֶׁהוֹתַרְנוּ יִהְיֶה לִבְרָכָה כְּדִכְתִיב: וַיִּתֵּן לִפְנֵיהֶם וַיּאֹכְלוּ
וַיּוֹתִירוּ כִּדְבַר יְיָ בְּרוּכִים אַתֶּם לַיְיָ עוֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ בָּרוּךְ הַגֶּבֶר
אֲשֶׁר יִבְטַח בַּיְיָ, וְהָיָה יְיָ מִבְטָחוֹ יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְיָ יְבָרֵךְ אֶת
עַמּוֹ בַּשָּׁלוֹם: עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא בְרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם
עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן:
ברכת המזון מקוצרת: ברכת המזון ספרדים. (צילום: Stewart Innes/shutterstock)

ברכת המזון מקוצרת: ברכת המזון ספרדים | הרב אדיר עמרוצי - חושף את הסגולות הנדירות שיש בתוך ברכת המזון:

עוד תפילות בנושא

סדר ברכת המזון יחיד

סדר ברכת המזון יחיד

ברכת המזון נוסח אשכנז

ברכת המזון נוסח אשכנז

ברכת המזון לילדים

ברכת המזון לילדים

ברכת המזון בבית האבל - עדות המזרח

ברכת המזון בבית האבל - עדות המזרח

קטגוריות

כל התפילות תפילות ברכת המזון תהילים תפילת הדרך משניות שחרית מנחה וערבית ברכות תפילות לעת צרה שבת וחג תיקון נפטרים נוסחים לברכת המזון נוסחים לתפילת יחיד

נוסחים

אשכנז ספרד עדות המזרח חסידים תימן כולל

שאל את הרב

שאלהברכות
האם הכלל הוא ש"חביב קודם"? אם לפניי בשר על האש ואבטיח, האם עליי לברך קודם על הבשר, מפני שהוא חביב עליי מאוד?
תשובת הרב

יש לברך תחילה "בורא פרי האדמה" לפני ברכת "שהכול נהיה בדברו", גם אם הבשר חביב עליך.…

קרא עוד
שאלהברכות
הייתי בחתונה וראיתי כמה רבנים שעשו מים אחרונים מתחת לשולחן, על הרצפה. האם זה מותר?
תשובת הרב

נכון שבגמרא כתוב שאסור לעשות מים אחרונים על הקרקע, אבל פוסקים אחרונים כתבו שאם הקרקע מרוצפת,…

קרא עוד
שאלהברכות
האם גם נשים חייבות במים אחרונים?
תשובת הרב

אין סיבה לפטור נשים ממים אחרונים, וחובתן כמו גברים. אך כמה מרבני אשכנז אמרו שנשים אינן…

קרא עוד
שאלהברכות
האם מים אחרונים הם רשות או חובה?
תשובת הרב

הראשונים נחלקו בכך: הרמב"ם והרי"ף פסקו שמים אחרונים הם חובה, והתוספות כתבו שהם רשות. השולחן ערוך…

קרא עוד
שאלהברכות
מה הסיבה שעושים מים אחרונים?
תשובת הרב

בדברי רבותינו נאמרו ארבעה טעמים למים אחרונים: מפני מלח סדומית: ייתכן שהלחם הוטבל או שהבצק נלוש…

קרא עוד
שאלהמועדים
אם מדליקים נרות חנוכה בתוך הבית, האם לא מתבטל בכך פרסום הנס, שהוא מיסודות מצוות נר חנוכה?
תשובת הרב

יש שכתבו שיש מצווה בפרסום הנס גם לבני הבית. בנוסף, המעגלי צדק ומהרי"ק כתבו שחכמים תיקנו…

קרא עוד
שאלהמועדים
האם הדלקת נרות חנוכה בתוך הבית נחשבת רק בדיעבד, ולכתחילה צריך להדליק בחלון הפונה לרשות הרבים או בפתח הבית?
תשובת הרב

המנהג להדליק בתוך הבית מבוסס על יסודות קדומים, ואין לערער עליו. כך כתבו הראשונים: התוספות, הסמ"ג,…

קרא עוד
שאלהשבת
שמעתי שיש מעלה בתענית בשבת, וחשבתי להתענות לרפואת קרוב משפחה חולה. מה ההלכה?
תשובת הרב

אסור להתענות בשבת, כמבואר בחז"ל (פסחים סח.; תענית יט.). אפילו תענית של כמה שעות אסורה, כפי…

קרא עוד
שאלהברכות
אני יודע שפת פוטרת את כל המאכלים. האם זה נכון או שאני טועה?
תשובת הרב

לפעמים פת פוטרת דברים רבים, ולפעמים היא לא פוטרת כלום.

קרא עוד
שאלהברכות
שמעתי שאם שותים יין בסעודה, צריך ליטול ידיים שוב, אף שכבר נמצאים בתוך הסעודה. האם זה נכון?
תשובת הרב

ספר חסידים כתב שאין לברך על היין כשידיו מלוכלכות מהתבשיל. לכן יש לשטוף או לקנח את…

קרא עוד
שאלהברכות
האם צריך לברך על שתייה קלה כשאוכלים עוגה?
תשובת הרב

צריך לברך על השתייה הקלה, אלא אם קובע סעודה על העוגה ואוכל לפחות 162 גרם עוגה.…

קרא עוד
שאלהמועדים
איך נזהרים בנר כדי לזכות לבנים תלמידי חכמים?
תשובת הרב

יש לכך כמה פירושים במפרשים, וראוי להקפיד על כולם אם אפשר: א. להשתמש בשמן זית. ב.…

קרא עוד
שאלהמועדים
האם נרות חנוכה הם סגולה לבנים תלמידי חכמים?
תשובת הרב

הכוונה היא למה שאמרו חז"ל: „הרגיל בנר זוכה לבנים תלמידי חכמים”. רש"י כותב שהכוונה לנר שבת…

קרא עוד
שאלהברכות
האם פת פוטרת את כל המאכלים?
תשובת הרב

לפעמים פת פוטרת דברים רבים, ולפעמים היא לא פוטרת כלום.

קרא עוד
אין כרגע שאלות בקטגוריה זו
טוען...
יש לכם שאלה? | לכל השאלות

מעודכנים

טוען תגובות...
תגובתך נשלחה ותפורסם לאחר אישור
טוען...
אין מבזקים בקטגוריה זו
להצטרפות לניוזלטר:
תפילת הדרך
  • תפילת הדרך
  • תפילת הדרך עדות המזרח
  • תפילת הדרך אשכנז
  • תפילת הדרך ספרד
  • תפילת הדרך לטיסה במטוס
  • תפילת הדרך למטוס ולטיסה ספרדי
  • תפילת הדרך לרכב
ברכת המזון
  • ברכת המזון עדות המזרח
  • ברכת המזון המקוצרת
  • ברכת המזון לילדים
  • ברכת המזון נוסח אשכנז
  • ברכת המזון לנשים
  • ברכת המזון בחתונה
  • ברכת המזון בברית מילה
  • ברכת המזון בבית האבל
יהדות
  • סגולות
  • אחרית הימים
  • מזלות וחודשים
  • מיסטיקה וקבלה
  • לקראת שבת
  • השואה
  • ערוץ 2000
  • ארכיאולוגיה
  • נפלאות הבריאה
  • גדולי ישראל
  • חגים ומועדים
  • ערוץ 2000 לילדים
  • מענה ההלכה העולמי
  • כניסת ויציאת שבת
  • תפילין
  • טהרת המשפחה
  • סיפורי הבעל שם טוב
סידור תפילה
  • ברכות
  • תפילות
  • תפילת הדרך
  • נוסחים לברכת המזון
  • תהילים
  • תיקון נפטרים
  • נוסחים לתפילת יחיד
  • סדר הנחת תפילין
בריאות
  • תרופות סבתא
  • צמחי מרפא
  • בריאות הנפש
  • בריאות המזון
חגים ומועדים
  • פורים
  • פסח
  • שבועות
  • תשעה באב
  • בין המצרים
  • ראש השנה
  • צום גדליה
  • יום כיפור
  • סוכות
  • חנוכה
  • עשרה בטבת
  • ט"ו בשבט
  • ספירת העומר
  • ל"ג בעומר
  • צום י"ז בתמוז
  • עשרת ימי תשובה
  • ט"ו באב
אודות תנאי שימוש מדיניות פרטיות הצהרת נגישות אינדקס תגיות
בית רדיו VOD שאל את הרב פודקאסט קליקים