יש שאלות שהאדם אינו מעז לשאול בקול, אך הן מהדהדות בליבו בשעותיו הקשות: 'עד מתי? כמה עוד אפשר לשאת? ומאיפה שואבים כוח כאשר הניסיון רודף ניסיון, והדרך אל המנוחה נראית רחוקה כל כך?'
עלינו להתבונן במסכת חייו המיטלטלת והסוערת של יעקב אבינו, כדי להבין עד כמה השאלה הזאת עמוקה.
עוד בטרם נולד יעקב, כבר התחולל ברחם אימו מאבק איתנים: ״ויתרוצצו הבנים בקרבה״. יעקב, איש תם יושב אוהלים, מי שעתיד להעמיד את יסודותיו הרוחניים של עם ישראל, מתנגש עם עשו אחיו שבוחר בדרך אחרת, שונה לחלוטין מערכיו ומעולמו של יעקב.
יעקב אבינו נאלץ לברוח מבית הוריו מאימת עשו ומפני סכנת חיים המרחפת מעליו. הוא מגיע לחרן לאחר שאליפז, בנו של עשו, פגש אותו ורצה להרגו. הוא מבקש לשאת את רחל שראה כזיווגו, ועובד שבע שנים למען נישואיו עמה. אלא שלבן מרמה אותו, ובמקום רחל הוא מקבל את לאה. יעקב מתחייב לעבוד שבע שנים נוספות, ובהמשך עוד שש שנים לפרנסתו, וגם אז חמיו מנסה לקפח את שכרו שוב ושוב.
בשלב מסוים יעקב אבינו מבין שזהו, הגיע הזמן לחזור הביתה. גם הציווי האלוקי מורה לו כן, והוא נמלט. לבן רודף אחריו עם בניו וחבר מרעיו ומאשים אותו בהאשמות נבזות ושקריות. מנגד, עשו כבר ממתין לו ובא לקראתו עם ארבע מאות לוחמים.
גם בשובו לארץ ישראל לא תמו תלאותיו: רחל מתה פתאום בלידת בנו האחרון, דינה נלקחת באכזריות אל ביתו של שכם בן חמור הערל, ולבסוף - יוסף, בנו אהובו, נעלם ממנו לעשרים שנה, בהן הוא בטוח שבנו נטרף על ידי חיה. בכל השנים האלו הוא גם לא מתנחם על בנו, וממילא הוא לא זוכה להשראת השכינה - שלא שורה על אדם השרוי בעצבות. גם בתוך השנים האלה של היעלמות יוסף, הוא מתמודד עם 'מושל מצרי עריץ' שאוסר את שמעון, ודורש להביא אליו את בנימין הקטן…
אז איך אפשר לעבור חיים שלמים של ניסיונות והתמודדויות מבלי לאבד את הכוח להמשיך ואת התקווה?
אולי המעשה הבא ישפוך מעט אור על שאלה זו:
מסופר על יהודי שעסק באיסוף צדקה והגיע לביתו של עשיר ידוע. הלה קיבל את פניו בצעקות, בקללות ובגידופים, אבל היהודי שתק והמתין. כעבור עשר דקות נרגע העשיר והעניק לו חמש מאות דולר.
רגע לפני שהיהודי יצא, שאל אותו העשיר: "תגיד, איך נשארת כל כך רגוע לנוכח התנהגותי כלפיך?"
השיב היהודי: "לפני שהגעתי למסע הזה של איסוף הכספים, עשיתי 'שיעורי בית' על כל עשיר שאליו אני מתעתד להגיע. לגביך נודע לי, שאם אמתין בעשר הדקות של הצעקות והגידופים מצידך, אז אקבל ממך חמש מאות דולר. כשידעתי לשם מה אני ממתין, היה לי כוח לשאת את הקושי".
זהו סוד האמונה. לא תמיד אנחנו מבינים מדוע בא הניסיון, אך אנו כן יודעים שחיינו אינם הפקר. יש מנהיג לבירה! וגם כשהדרך נסתרת מעינינו, איננו צועדים בה לבד.
האמונה אינה מבטיחה דרך ללא חושך; היא מעניקה לנו כוח להמשיך לצעוד עד שנזכה לראות את האור!








✍️ נא לשמור על שיח מכבד, ללא לשון הרע, רכילות או פגיעה בזולת. תגובות שאינן עומדות בכללים יימחקו.