מרן הראשון לציון הרב יצחק יוסף התייחס לשאלה הלכתית הנוגעת לדירות ולחדרי פנימייה הממוקמים מעל בית כנסת: האם מותר להשתמש בשירותים ובמקלחות הנמצאים מעל שטח בית המדרש, ומה הדין כאשר הם אינם ממוקמים מעל ארון הקודש?

הדברים המלאים:

בדבר שאלתכם שהפנימיה בישיבה שבה אתם ישנים בלילה, נבנתה בקומה השניה של הבניין, והשירותים והמקלחות נמצאים ממש מעל בית המדרש של הישיבה שלא רק לומדים בו אלא גם כן מתפללים שם - האם מותר להשתמש במקלחות ובשירותים?

עיין בספר ילקוט יוסף (הלכות בית הכנסת, עמ' רס"ו) שמבואר שם, אודות בניין רב קומות שהקדישו דירה אחת בקומה הראשונה לשם בית הכנסת לתפילה וללימוד תורה, שרשאים לכתחילה לרכוש דירה בקומה שמעל בית הכנסת לדור בה, ולשכב שם בכל שטח הדירה שלמעלה, ורק בשטח שמעל ארון הקודש שיש בו ספרי תורה - לא ישתמשו שם, ויניחו במקום ההוא ארון בגדים וכיוצא בזה דברים שאין בהם שימוש גנאי ובזוי.

ואמנם, פסק מרן השולחן ערוך (סי' קנ"א סעיף י"ב) בזה הלשון: "יש להיזהר מלהשתמש בעליות (הקומות שמעל) שעל גבי בית הכנסת תשמיש קבוע של גנאי, כגון לשכב שם. ולגבי שאר תשמישים - יש להסתפק אם מותר להשתמש שם". עד כאן דבריו. ומקור דין השולחן-ערוך נמצא בדברי מהר"ם. אולם הרמב"ם בתשובה (פאר הדור סי' ע"ד) כתב: "יכול לדור בבית, אבל המקום אשר על ההיכל לא. ואינו יכול לישון שם, ולא להניח כלי מלאכתו, ובשאר הבית יעשה כרצונו". עד כאן. ומרן החיד"א בברכי יוסף הביא את תשובת הרמב"ם.

ובשו"ת חיים שאל ח"א (סי' נ"ו) כתב, שאפשר שאילו היה מהר"ם רואה את תשובת הרמב"ם היה חוזר בו. ונראה פשוט שאם מרן השולחן-ערוך היה רואה את תשובת הרמב"ם, היה בוודאי קובע הלכה כמותו. וכן פסק להקל על-פי תשובת הרמב"ם בשו"ת עיקרי הד"ט, ובשו"ת לב חיים, ובשו"ת ירך יעקב. ועיין בשו"ת יביע אומר (אוה"ח ח"ו סי' כ"ו) מה שהאריך עוד בזה.

אשר על כן, בעניין שאלתכם, אם המקלחות והשירותים אינם ממוקמים מעל לארון הקודש - מותר לכתחילה להשתמש בהם.