ארצות הברית ממשיכה לרכז כוחות ימיים במזרח התיכון, על רקע הסגר שהטילה על נמלי איראן והקיפאון במגעים מול טהראן. נושאת המטוסים האמריקנית "תיאודור רוזוולט" נכנסה ביום ראשון לאזור האחריות של פיקוד המרכז האמריקני, ובכך הצטרפה לשתי נושאות מטוסים נוספות שכבר פועלות באזור. כך דיווחה רשת ABC מפי גורם אמריקני רשמי.

נושאת המטוסים החדשה מצטרפת ל"ג'ורג' בוש" ול"ג'ורג' וושינגטון", הפועלות בים הערבי. שלוש קבוצות התקיפה הן חלק ממערך ימי אמריקני הכולל יותר מ-20 כלי שיט, המשתתפים במאמץ לאכיפת הסגר על נמלי איראן.

עם זאת, בשלב זה עדיין לא ברור אם הגעתה של "תיאודור רוזוולט" נועדה להגדיל את מספר נושאות המטוסים הפועלות באזור לאורך זמן, או להחליף אחת מהן.

יותר מ-100 ספינות מסחריות הופנו ממסלולן

הסגר הימי האמריקני הוטל ב-13 באפריל, לאחר קריסת המשא ומתן על תוכנית הגרעין האיראנית. הוא חל על ספינות מסחריות המבקשות להיכנס לנמלי איראן או לצאת מהם.

לפי נתוני פיקוד המרכז של ארצות הברית, הכוחות האמריקניים כבר הפנו מחדש 100 ספינות מסחריות, ובמקביל אפשרו מעבר של 26 ספינות שנשאו סיוע הומניטרי.

הסגר נועד להמשיך ולהפעיל לחץ על טהראן, שסחר החוץ הימי שלה, ובעיקר ייצוא הנפט, מהווה מקור הכנסה מרכזי עבור המשטר.

מעבר לאכיפת הסגר, ריכוז הכוחות מאפשר לארצות הברית לעקוב אחר תנועת כלי שיט, לתמוך בפעילות צבאית ולהחזיק באפשרויות פעולה נוספות במקרה של הסלמה מול איראן. בין היתר מדובר ביכולת לבצע פעולות אוויריות מנושאות המטוסים, להפעיל מערכות הגנה מפני טילים ולאסוף מודיעין ימי.

תגבור קבוע או חילופי כוחות?

נושאת המטוסים "תיאודור רוזוולט" יצאה מסינגפור בתחילת נובמבר, עברה דרך מיצר מלאקה והמשיכה לעבר האוקיינוס ההודי.

לפי דיווח בעיתון הצבאי האמריקני Stars and Stripes, עדיין אין ודאות אם הגעתה נועדה לתגבר את הכוחות הקיימים או להחליף אחת משתי נושאות המטוסים שכבר נמצאות באזור.

גם הערכה של המכון למחקרי ביטחון לאומי בישראל העלתה את האפשרות שמדובר בחילופי נושאות מטוסים במסגרת רוטציה, ולא בהצבה קבועה של שלוש נושאות במקביל.

איראן מציבה תנאים לפתיחת מיצר הורמוז

במקביל להרחבת הנוכחות הימית האמריקנית, המחלוקת בין וושינגטון לטהראן סביב פתיחתו מחדש של מיצר הורמוז נמשכת.

קאזם גאריבבאדי, היועץ המשפטי של שר החוץ האיראני, אמר בריאיון לטלוויזיה הממלכתית באיראן כי ארצות הברית דחתה את יישום התנאים המרכזיים שהציבה טהראן לשלבים מאוחרים יותר.

לדבריו, התגובה האמריקנית להצעה האיראנית אינה מאפשרת להגיע להבנות בנסיבות הנוכחיות. גאריבבאדי טען כי ארצות הברית הוכיחה שאינה גורם אמין, ודרש ממנה ערבויות מוחלטות לכך שכל הדרישות האיראניות ייענו.

הוא הוסיף כי איראן קיצרה את פרק הזמן המתוכנן לפתיחת מיצר הורמוז משבעה ימים ליומיים בלבד, בתנאי שדרישותיה יתמלאו.

הדרישות האיראניות והתגובה האמריקנית

בחודש שעבר הגישה איראן הצעה מתוקנת לפתיחתו מחדש של מיצר הורמוז, המשמש נתיב שיט בינלאומי מרכזי.

במסגרת ההצעה דרשה טהראן להסיר את הסגר הימי האמריקני על נמליה ולבטל את הסנקציות שהוטלו עליה.

לצד זאת, האיראנים דרשו הכרזה על הפסקת אש בכל החזיתות, שחרור נכסים איראניים שהוקפאו בחו"ל, תשלום פיצויים בגין המלחמה מול ארצות הברית וישראל ומתן ערבויות ביטחוניות.

דרישה נוספת עסקה בהקמת מנגנון ניהול משותף של איראן ועומאן למיצר הורמוז.

טהראן הבהירה כי אם רוב התנאים הללו ייושמו, היא תוכל לפתוח את נתיב השיט בתוך יומיים.

אלא שעד כה דחתה ארצות הברית את התנאים האיראניים, או לפחות את המרכזיים שבהם, והמשיכה במדיניות הסגר הימי והלחץ הכלכלי על המשטר בטהראן.

בממשל האמריקני ממשיכים לראות במדיניות זו אמצעי מוצלח ויעיל להפעלת לחץ על איראן.