שום דבר אינו מובן מאליו: השיעור הגדול של פרשת בראשית

עם סיומה של התורה הקדושה והתחלת קריאתה מחדש מפרשת בראשית, אנו נכנסים לתקופה מיוחדת במינה. ספר בראשית מכונה ספר האמונה, והוא מעניק לכל אחד ואחד מאיתנו הזדמנות פז להתחיל מחדש, להעמיק במחשבה ולבנות קשר עמוק ומשמעותי יותר עם בורא עולם.

כשמדברים על התבוננות במעשה הבריאה, עוסקים למעשה בראיית החכמה והדיוק השמיימי המושקעים בכל פרט ופרט בעולם. הקדוש ברוך הוא ברא את היקום כולו בצורה מופלאה ומדוקדקת, החל מחוקי הטבע הכלליים ועד ליצור הקטן ביותר. לכל בריאה, אפילו לזו שנראית בעינינו הפחות חשובה או הזניחה ביותר, יש תפקיד מוגדר, מקום ייחודי ומטרה מוגדרת בעולם. אין דבר שנברא לבטלה, ואין שום פרט שקיים סתם כך.

המדרש והפסוקים מזכירים לנו את הכלל הגדול "מה רבו מעשיך ה', כולם בחכמה עשית". כאשר האדם לוקח פסק זמן משגרת היומיום ומביט סביבו, הוא מגלה עולם מרהיב ביופיו. היופי הנפלא של הפירות, המגוון האדיר של בעלי החיים, והסדר המדויק שבו פועלים כוכבי השמים, השמש והירח, כולם מעידים על היד המכוונת של היוצר. הסדר והדיוק הללו אינם מקריים, אלא נועדו לשרת תכלית אחת זכה, להעניק לנו את התנאים המיטביים כדי שנוכל לעבוד את ה' מתוך אהבה, שמחה והודיה.

כאשר אנו מפנימים שכל מה שנמצא בעולם נברא עבורנו כדי שנעסוק בתורה ובמצוות, תפיסת החיים שלנו משתנה מקצה לקצה. אנו מתחילים להבין כי שום דבר אינו מובן מאליו. כל נשימה, כל פרי שאנו אוכלים, וכל תופעת טבע שאנו חווים, הם מתנה גדולה ונפלאה שמגיעה ישירות מבורא העולם.

מתוך התבוננות זו צומחת מידת ההכרת הטוב. אנו נקראים להתבונן סביבנו, להודות על כל הטוב שמוענק לנו בכל רגע, ולהתקרב לבורא מתוך תחושת קרבה ורוממות. יהי רצון שנזכה תמיד לראות את חסדי ה', לעסוק בתורתו מתוך שמחה, ולהתחזק באמונה שלמה בכל יום מחדש.