הושענא רבה, היום השביעי של חג הסוכות, הוא יום מיוחד במעגל חגי תשרי. מצד אחד זהו עדיין יום של חול המועד ושמחת החג, ומצד שני בספרי הקבלה ובמנהג ישראל הוא קיבל אופי של יום תפילה והתעוררות, הקשור לגמר חיתום הדין.
בראש השנה דנים את האדם, ביום הכיפורים נחתם דינו, ובהושענא רבה מיוחסת על פי הקבלה משמעות לגמר החיתום. לכן נהגו ישראל להרבות ביום זה בתורה, בתפילה ובבקשת רחמים וישועה.
1. למה נקרא היום "הושענא רבה"?
בכל ימי הסוכות אומרים "הושענות" ומבקשים מהקב"ה "הושע נא". ביום השביעי מרבים בהושענות ומקיפים את הבימה שבע פעמים, ולכן הוא נקרא "הושענא רבה" - יום שבו מרבים בבקשות לישועה.
2. מדוע הוא קשור לחיתום הדין?
על פי תורת הקבלה, בהושענא רבה מגיע תהליך הדין של חודש תשרי לשלב של גמר החיתום. לכן היום נחשב עת רצון מיוחדת, ונוהגים להרבות בו בתפילה, תשובה ולימוד תורה.
3. למה נשארים ערים בלילה?
בליל הושענא רבה נהגו בקהילות רבות לערוך "תיקון" ולעסוק בתורה. על פי המסורת הקבלית, הלילה קשור לגמר החיתום, ולכן מקדישים אותו לתורה ולתפילה. מנהג נפוץ הוא לקרוא את ספר דברים ולאחר מכן את ספר תהילים.
4. למה מקיפים את הבימה שבע פעמים?
בכל אחד מימי הסוכות מקיפים את הבימה פעם אחת, ובהושענא רבה שבע פעמים. הטעם המרכזי למנהג הוא זכר לבית המקדש, שבו היו מקיפים את המזבח בכל יום פעם אחת וביום השביעי שבע פעמים.
טעם נוסף שניתן לשבע ההקפות קשור לכיבוש יריחו בימי יהושע בן נון. כאשר הגיעו בני ישראל ליריחו, העיר הייתה סגורה ומבוצרת בחומה. על פי ציווי ה', במשך שישה ימים הקיפו אנשי המלחמה, הכוהנים וארון הברית את העיר פעם אחת בכל יום. ביום השביעי הם הקיפו אותה שבע פעמים, ולאחר תקיעת הכוהנים בשופרות ותרועת העם נפלה החומה ובני ישראל נכנסו לעיר.
לפי טעם זה, שבע ההקפות בהושענא רבה מזכירות את שבע הקפות יריחו ואת הישועה שבאה לאחריהן. כשם שהחומה שחסמה את דרכם של ישראל נפלה לאחר שבע ההקפות שנעשו בציווי ה', כך ביום שבו מרבים בבקשות "הושע נא" מקיפים שבע פעמים ומתפללים להסרת המקטרגים והמחיצות ולישועה ולרחמים.
5. למה חובטים בערבה?
בסיום ההושענות נוטלים ערבות וחובטים אותן בקרקע. זהו מנהג קדום, המוזכר בגמרא כ"מנהג נביאים". על פי הקבלה, חבטת הערבה קשורה להמתקת הדינים, ולכן היא נעשית דווקא בהושענא רבה, יום גמר החיתום. הערבה קשורה גם למים, שכן היא גדלה על שפת הנחל, ובחג הסוכות העולם נידון על המים. לכן המנהג מתחבר גם לבקשה על גשמים, שפע וברכה לשנה החדשה.
6. למה ממשיכים ליטול ארבעת המינים?
הושענא רבה הוא עדיין היום השביעי של סוכות, ולכן ממשיכים בנטילת לולב, אתרוג, הדס וערבה. התורה מצווה: "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר..." ובמקדש הייתה מצוות הנטילה כל שבעת הימים. בזמן הזה תקנו חכמים ליטול בכל שבעת הימים זכר למקדש.
7. למה היום קשור במיוחד למים?
בחג הסוכות נידונים על המים, כפי שאמרו חז"ל במשנה. לכן ההושענות כוללות בקשות רבות על מים, גשמים ושפע. הושענא רבה, היום האחרון של סוכות, מקבל בשל כך משמעות מיוחדת של תפילה על הגשמים ועל הברכה לשנה הקרובה.
8. למה מיד אחריו מגיעה שמחת התורה?
עם סיום שבעת ימי הסוכות מגיע שמיני עצרת, חג בפני עצמו. בארץ ישראל חוגגים בו גם את שמחת תורה ומסיימים את מחזור קריאת התורה. המעבר מהושענא רבה לשמחת תורה חותם את חגי תשרי: מתפילה ובקשת ישועה אל שמחה ודבקות בתורה.
הושענא רבה הוא אפוא לא רק היום האחרון של סוכות. הוא יום שמחבר בין שמחת החג לבין התפילות של הימים הנוראים, בין ארבעת המינים והערבה לבין בקשת הגשמים והשפע, ובין סיום חג הסוכות לשמחה הגדולה בתורה שמגיעה מיד אחריו.
