10 מעלות וסגולות בתפילת נעילה

1. מעלתה הנשגבה של תפילת הנעילה

תפילת הנעילה היא התפילה האחרונה ביום הכיפורים, והיא תפילה יקרה ונשגבה, הנאמרת בשעה האחרונה של היום הקדוש.
זהו זמן מיוחד של התעוררות, כאשר האדם עומד לאחר יום שלם של צום, תפילה ותשובה, וסמוך לסיום היום הקדוש.
לכן כל רגע בתפילת הנעילה יקר מאוד, וראוי לנצל את השעה הנשגבה הזו לתפילה מעומק הלב, לווידוי, לתשובה ולבקשת רחמים מלפני הקדוש ברוך הוא.

2. שערי הרחמים - שעת הנעילה

כתב הזוהר הקדוש:
"פתח אחד יש ברקיע, בהיכל העליון למעלה, שכל השנה סתום וחתום, ורק חצי שעה בשנה נפתח לקבלת התפילות, והוא בסוף ארבעים יום של הסליחות, עד תפילת הנעילה של יום קדוש ונורא זה."
ועל כך נאמר:
"דִּרְשׁוּ ה' בְּהִמָּצְאוֹ, קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב."
(ישעיהו נ"ה, ו')
זה הזמן שבו הקדוש ברוך הוא קרוב אליך במיוחד.
זהו זמן של התעוררות מיוחדת לבקש רחמים מלפני הקדוש ברוך הוא, להתוודות על המעשים, לבקש סליחה ומחילה, ולהתחנן שנזכה להיחתם בספר חיים טובים.
לכן אל תיתן לשעה הזאת לעבור לידך.
פתח את הלב.
זה הזמן לדבר עם הקדוש ברוך הוא באמת.

3. זוהר הקדוש - ההיכלות העליונים

מובא בזוהר הקדוש, פרשת פקודי, בעניין ההיכלות העליונים.
בהיכל השלישי יש ארבעה פתחים, ולכל פתח ממונה. בפתח הראשון עומד ממונה ושמו מלכיאל, והוא שולט על הפתקים היוצאים מבית דין של המלך לדון את העולם.
דברי הזוהר מלמדים אותנו על גודל הסדר הרוחני של ההיכלות העליונים ועל עניין הדין והמשפט בעולם.

4. פתיחת ההיכל ב"אל נורא עלילה"

נוהגים לפתוח את ארון הקודש מתחילת הפיוט "אל נורא עלילה", כדי לעורר את הלבבות לתשובה ולהתעוררות בשעת הנעילה.
פותחים בפיוט:
"אֵל נוֹרָא עֲלִילָה, הַמְצֵא לָנוּ מְחִילָה בִּשְׁעַת הַנְּעִילָה."
הפיוט חובר על ידי רבי משה אבן עזרא זצ"ל.
ראוי לאומרו בכוונה ובהתעוררות, ולשים לב במיוחד למילים:
"הַמְצֵא לָנוּ מְחִילָה בִּשְׁעַת הַנְּעִילָה."
זו אינה רק אמירה - זו בקשה.
ריבונו של עולם, בשעה האחרונה של היום הקדוש, תן לנו מחילה.

5. נשמות הנפטרים עומדות ומבקשות עלינו רחמים

כתבו המקובלים, שאם היו לנו עיניים לראות, היינו רואים את נשמות הנפטרים מקרובינו עומדים אצל ארון הקודש ומעתירים ומבקשים חיים ורחמים עלינו.
לכן כל אדם יתעורר בשעה זו להתפלל בכוונה ובבכייה, וישוב בתשובה שלמה.
וכך מובא בספר "דורש ציון", בעניין גודל שעת הנעילה.
זו מחשבה שמטלטלת את הלב:
בשעה שאתה עומד בנעילה ומבקש על חייך, על ילדיך ועל בני ביתך - כביכול גם נשמות יקיריך שנפטרו עומדות ומבקשות רחמים עליך.
אל תיתן לרגעים הקדושים האלה לעבור בלי תפילה מעומק הלב.

6. להזכיר את עניין החתימה בתפילה

בתפילת הנעילה ראוי לתת את הדעת במיוחד לעניין החתימה ולכוון בבקשות שאנו אומרים בתפילה.
בין הנוסחים שאנו מבקשים:
"חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים"
וכן:
"וְחָתְמֵנוּ לְחַיִּים טוֹבִים"
וכן:
"נִזָּכֵר וְנֵחָתֵם"
אלו רגעים שבהם ראוי לכוון היטב ולבקש מהקדוש ברוך הוא שיחתום אותנו ואת בני ביתנו לחיים טובים, ארוכים, לשלום, לברכה ולישועה.

7. "אֵיֶּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" - שלוש בקשות במחשבה

בקדושת כתר של תפילת מוסף בראש השנה וביום הכיפורים, כששליח הציבור מגיע לתיבות "אֵיֶּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ", מובא בשם האר"י הקדוש, לכוון במחשבה על אחת משלוש בקשות:
א. עושר מופלג לעבודתו יתברך.
ב. בנים צדיקים וחכמים.
ג. השגת רוח הקודש.
ויזהר שלא להוציא דבר מפיו, אלא לכוון את בקשתו במחשבה בלבד.

8. ברכת כהנים בתפילת נעילה

ברכת כהנים שבתפילת הנעילה היא ברכה מיוחדת ביום הקדוש.
לכן יש להשתדל ששליח הציבור יקצר במקומות הצורך, כדי שיספיקו לומר ברכת כהנים קודם השקיעה, בזמן הראוי לה.
גם כאן יש נקודה גדולה להתעורר בה:
אנחנו עומדים בדקות האחרונות של היום הקדוש - ועדיין מברכים אותנו בברכת כהנים.
איזו זכות גדולה!

9. סיום תפילת הנעילה ותקיעת השופר

בסיום תפילת הנעילה אומר שליח הציבור קדיש, ולאחר מכן תוקעים בשופר.
במנהג התקיעה בסיום יום הכיפורים נאמרו כמה טעמים, ובהם זכר לתקיעה שלאחר עבודת היום, רמז לסילוק השכינה, וכן טעמים הקשורים לסיום היום הקדוש ולערבוב השטן.
יש שכתבו גם שהתקיעה היא סימן של שמחה על יציאה מיום הדין.
אך חשוב לזכור:
התקיעה בסיום תפילת נעילה אינה סימן מעשי לכך שהצום כבר הסתיים.
יש להמתין עד הזמן המדויק של צאת יום הכיפורים, כפי זמני המקום והלוח, ורק לאחר מכן לאכול ולשתות.

10. פתיחת ארון הקודש - עת רצון לעורר את הלב

מובא בספר "חמדת ימים":
"והואיל ותפילה זו עיקר כל התפילות, שהכול לאחר החיתום, על כן ראוי לפתוח את ארון הקודש לכל תפילת הנעילה עד הקדיש, לעורר את לבות בני האדם, ושידעו שזהו זמן עת רצון להתפלל, ויעמדו כל העם ברעדה להתפלל תפילת נעילה בכוונה עצומה, ויתנו לב אל כל מה שמוציאים בשפתותיהם."
מכאן אנו למדים עד כמה גדולה שעת הנעילה.
ארון הקודש פתוח, הלב פתוח, והשעה היא עת רצון.
לכן יש לעמוד בתפילת הנעילה ברעדה ובכוונה עצומה, ולתת לב לכל מילה שאנו מוציאים מפינו.
אלו הרגעים האחרונים של היום הקדוש - אל תאמר את המילים, תרגיש אותן.

מהנעילה אל שמחת תורה - החיבוק של הקדוש ברוך הוא

אחים יקרים, מדוע קוראים לתפילה הזו תפילת הנעילה, בשעה שארון הקודש עדיין פתוח?
אפשר לומר בדרך מוסר:
כביכול אומר הקדוש ברוך הוא לכל אחד מאיתנו:
"אתה הבן שלי. אני איתך בשעת הנעילה. אני רוצה לשמוע אותך."
ואז תגיד:
"אבא, אני איתך. אבא, אני רוצה לחזור אליך. אני חוזר בתשובה שלמה, וכל זה למען שמך באהבה."
ואז הקדוש ברוך הוא כביכול לוקח אותך לנופש של שבעה ימים - בסוכה.
אתה רוצה לדעת אם הקדוש ברוך הוא סלח לך?
תבדוק את עצמך בסוכה:
האם אתה מרגיש את קרבתו?
האם אתה מרגיש את החיבוק שלו?
האם אתה מרגיש את השכינה?
על זה נאמר:
"שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי"
(שיר השירים ב', ו').
ויש כאן רמז נפלא:
סוכה - "וַיֹּאמֶר ה' סָלַחְתִּי כִדְבָרֶךָ"
(במדבר י"ד, כ').
ולכן אומר הנביא:
"אַרְיֵה שָׁאָג מִי לֹא יִירָא"
(עמוס ג', ח').
אַרְיֵה - ראשי תיבות: אלול, ראש השנה, יום הכיפורים, הושענא רבה.
זהו המסע של הימים הקדושים:
מיראה לתשובה, מתשובה לאהבה, ומאהבה לקרבת ה'.
ואם אתה רוצה להרגיש את החיבוק האמיתי - קח את ארבעת המינים.
ארבעת המינים רומזים לארבע אותיות שם הוי"ה, וכשאדם אוחז אותם בידיו הוא מקיים מצווה מתוך אהבה.
זה החיבוק האמיתי - להרגיש את המצווה בידיים ולומר:
"ריבונו של עולם, אני רוצה להיות קרוב אליך, למען שמך באהבה."
ואז מגיעים לשמחת תורה.
שמחת תורה הוא יום קדוש ונשגב, יום שבו עם ישראל שמח ורוקד לכבוד התורה הקדושה.
וכתב רבי חיים ויטאל על רבו, האר"י הקדוש, שהיה נזהר מאוד במנהג ההקפות, והיה מקיף אחר ספר התורה או לפניו או לאחריו, לרקד ולשורר לפניו בכל יכולתו.
אתה רוקד עם ספר התורה בשמחה עצומה - שמחה של מצווה, שמחה של תורה, שמחה של קרבת ה'.
ואז אתה אומר:
"ריבונו של עולם, עכשיו אני מרגיש קשור אליך ואל תורתך."
ומיד מתחילים מחדש -
מבראשית.

מזכה הרבים • הרב ארז קדוסי