מדוע דווקא לאבות הקדושים, אברהם ויצחק, נולדו בנים שלא הלכו בדרכם? כיצד ייתכן שמצדיקים גדולים יצאו בנים רשעים, ומה מסתתר מאחורי התופעה הזו על פי תורת הסוד? המקובל הרב יוסף ביטון חושף את ההסבר העמוק שמובא בתורת הקבלה, ומבאר את הקשר בין נשמות גבוהות, תהליך בירור הטוב והרע וכוח הבחירה שניתן לכל אדם.

כיצד, על פי הסוד, אפשר להסביר את העובדה שלצדיקים גדולים היו בנים רשעים שלא הלכו בדרכם, כמו ישמעאל בן אברהם ועשו בן יצחק?

"באמת יש פה עמקות גדולה ואני אנסה להסביר עד כמה שאפשר. ברגע שאדם הראשון אכל מעץ הדעת, עליו נאמר: "טוב ורע", התערבבו הטוב והרע בבריאה והתחיל תהליך של זיכוך ובירור.

תמיד בתהליכי בירור הקליפה קודמת לפרי, וזה מה שקרה עם אדם וחווה. הילד הראשון, קין, הגיע לשפל הכי נמוך והיה דומה ממש לנחש הקדמוני, שכל הפסולת של כל מה שהתערבב באדם וחווה יצא בקין. לאחר מכן הגיע הבל לעולם.

על אותו משקל בדיוק, אברהם אבינו, עמוד החסד. תפקידו לברר את החסד. הילד הראשון שנולד לו זה ישמעאל - הקליפה שקודמת לפרי. זה הפסולת של החסד, וזה נקרא 'חסד דקליפה', הכולל את כל התאוות, מבלי להאריך במה שמיוחס לישמעאל והוזכר בדברי חז"ל הקדושים.

לאחר מכן יצחק אבינו, עולה תמימה, עמוד העבודה. גם הוא נדרש שיתבררו אצלו הגבורות. והפסולת, הקליפה שקודמת לפרי, זה עשו שהוא שופך דמים, בר מינן, עליו נאמר: "והידיים ידי עשו".

לאחר מכן מגיע יעקב, "איש תם יושב אוהלים". על אותו משקל בדיוק ראינו גם כן אצל ער ואונן, הבנים הראשונים של יהודה ובת שוע. אחריהם מגיע פרץ, שממנו יוצא מלך המשיח.

מכל האמור, כשאנחנו רואים אצל צדיק שהבן שלו לא הולך בדרכו, זה לאו דווקא מורה על פגם בצדיק עצמו, חס ושלום. יש דברים עמוקים מאוד שכתב מרן האר"י ז"ל, שככל שהנשמה נופלת ממקום גבוה יותר, כך ההתבטאות שלו פה בכדור הארץ בירידה גדולה יותר.

וכבר אמרו חז"ל: "כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו", לכן הקליפות נאחזות בנשמות גבוהות. כתוב בקבלה שאילו קין ועשו היו מבררים את עצמם, הם היו מגיעים למדרגות גבוהות מאוד.

אילו היה מוכרח הדבר שצדיק מוליד צדיק, הייתה הבחירה נעלמת מהעולם. לכן, גם אצל ילדים של צדיקים, אף שהם נשמות גבוהות מאוד, עדיין ניתנה להם הבחירה בין טוב לרע".