מדוע אסור להסתכל בקשת, הרי היא חלק מהבריאה היפה של בורא עולם? ויותר מכך, מדוע לא מברכים עליה גם "עושה מעשה בראשית" כמו שמברכים על הרבה דברים נפלאים שה' ברא בעולמו?

"הגמרא אומרת (חגיגה טז), שכל המסתכל בקשת ראוי לו שלא בא לעולם. המקור לכך הוא בנביא יחזקאל (א, כח): "כְּמַרְאֵה הַקֶּשֶׁת אֲשֶׁר יִהְיֶה בֶעָנָן בְּיוֹם הַגֶּשֶׁם כֵּן מַרְאֵה הַנֹּגַהּ סָבִיב הוּא מַרְאֵה דְּמוּת כְּבוֹד ה'…"

זאת אומרת, הקשת אינה 'עוד' תופעה נפלאה של מעשה בראשית, אלא לבוש גמור של גילוי שכינה. אם נתבונן בקשת כמו שאנחנו מסתכלים על נוף יפה או בריאה מיוחדת, זו תהיה קלות ראש מצדנו בכבוד העליון, חלילה. לכן יש איסור להסתכל על הקשת, כי אנחנו מסתכלים על השכינה עצמה.

השכינה והמלכות מתלבשים, כידוע, בשלושה גוונים: לבן, אדום וירוק, שהם: חסד, גבורה ותפארת. כשהשכינה מתגלה בקשת בגוונים שלה, זה בא לבשר לנו שמידת הדין נעצרה.

ובזה נבוא להסביר מה שכתב בזוהר על התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי, שלא נראתה הקשת בימיו כלל. למה? כי הצדיק מגן על הדור, ולא הייתה שום גזרה על הדור כל זמן שהוא חי.

ממילא, אם נראית הקשת בימינו, זה מוכיח שאין לנו מספיק זכויות. לכן בראיית הקשת מברכים "זוכר הברית", שזו ההבטחה שלא ירד עוד מבול, ולא "עושה מעשה בראשית".

הקשת היא לא כמו ההרים, הברקים והימים, משום שהיא לא "נוף יפה" אלא גילוי שכינה שמזכיר את הברית וההבטחה, בעקבות כך שאין לנו מספיק זכויות בדורנו".