שוקולד מריר באמת טוב לרמות הסוכר? הדיאטנים מסבירים מה באמת קורה בגוף

מי שמנסה לאזן את רמות הסוכר בדם נוטה לחשוב שכל המתוקים הם מחוץ לתפריט. אבל כשמדובר בשוקולד מריר, התמונה מורכבת יותר. הוא נחשב לבחירה טובה יותר בהשוואה לחטיפי שוקולד וממתקים אחרים, אך האם הוא באמת מסייע באיזון רמות הסוכר?

הדיאטנית ג'והאנה כץ, מסבירה כי לאחר אכילת פחמימות הגוף מפרק אותן לגלוקוז, שנכנס למחזור הדם, והאינסולין מסייע להעביר אותו לתאים לצורך הפקת אנרגיה.

"חשוב לשמור על איזון רמות הסוכר בדם, משום שגם רמות גבוהות וגם רמות נמוכות עלולות להשפיע על ההרגשה שלנו ועל תפקוד הגוף לאורך זמן", היא אומרת.

לדבריה, עלייה חדה ברמות הסוכר, כמו לאחר אכילת חטיף מתוק, עלולה להסתיים גם בירידה חדה באנרגיה.

"רמות הסוכר משפיעות על רמת האנרגיה משום שגלוקוז הוא אחד ממקורות האנרגיה המרכזיים של הגוף. כאשר רמות הסוכר יציבות, גם רמת האנרגיה נוטה להיות יציבה יותר. לעומת זאת, כאשר רמות הסוכר עולות במהירות ואז יורדות, חלק מהאנשים עלולים להרגיש עייפות, רעד, רעב או חשק למתוק."

לפי המומחים, צריכה מתונה של שוקולד מריר עשויה לגרום לעלייה מתונה יותר ברמות הסוכר בהשוואה לממתקים אחרים, ואף לתרום לשיפור מסוים ברגישות לאינסולין לאורך זמן.

הדיאטנית ג'וליה זומפאנו, מהקליבלנד קליניק, מסבירה כי הרכיבים פלבנולים והפלבנואידים שבקקאו עשויים לשפר את תגובת הגוף לאינסולין, להשפיע על עיבוד הגלוקוז ולהפחית נזק שנגרם מרדיקלים חופשיים. לדבריה, חלק מהמחקרים מצאו שיפור ברמות הסוכר כבר לאחר ארבעה שבועות, לפחות בחולדות עם סוכרת.

גם ד"ר מתיו ג'יי לנדרי, פרופסור עוזר באוניברסיטת קליפורניה באירוויין, מסביר כי שוקולד מריר נחשב למזון בעל מדד גליקמי נמוך, כלומר כזה שמעלה את רמות הסוכר בדם בקצב איטי יחסית. "המדד הגליקמי של שוקולד מריר משתנה בהתאם לאחוז הקקאו שבו, אך בדרך כלל הוא נחשב לנמוך ונע בין 23 ל־44", הוא אומר.

עם זאת, כץ מדגישה כי חשוב לקרוא את רשימת הרכיבים, משום שגם שוקולד מריר עלול להכיל לא מעט סוכר מוסף. היא מציינת כי מחקר משנת 2022 מצא ששוקולד מריר ללא סוכר, שהומתק בסטיביה, אריתריטול ואינולין, גרם לעלייה מתונה יותר ברמות הסוכר לאחר הארוחה בהשוואה לשוקולד מריר רגיל, אך מוסיפה כי עדיין דרושים מחקרים נוספים.

"לא הייתי מבטיחה יתרון משמעותי ברמות הסוכר כבר באותו היום בעקבות אכילת שוקולד מריר", אומרת כץ. "בסופו של דבר מדובר עדיין במזון מתוק, וההשפעה משתנה בהתאם לסוג השוקולד ולכמות שאוכלים. עם זאת, בהשוואה לחטיף ממתקים רגיל, מנה קטנה של שוקולד מריר עם אחוז קקאו גבוה יותר עשויה להשפיע בצורה מתונה יותר על רמות הסוכר, משום שלרוב היא מכילה פחות סוכר מוסף ויותר קקאו".

לדבריה, מחקרים מצאו קשר בין צריכת שוקולד מריר לבין סיכון נמוך יותר לסוכרת מסוג 2, אך היא מדגישה כי מדובר בקשר סטטיסטי בלבד ולא בהוכחה ששוקולד מריר עצמו מפחית את הסיכון למחלה.

גם ד"ר לנדרי מזכיר כי מרבית המחקרים בחנו את התרכובות הפעילות שבקקאו, ולא את ההשפעה של אכילת שוקולד מריר עצמו.

לצד היתרונות האפשריים, המומחים מדגישים שגם שוקולד מריר מכיל סוכר ופחמימות. לדברי זומפאנו, מנה של כ־28 גרם שוקולד מריר המכיל 70 אחוז קקאו כוללת בין 7 ל־13 גרם סוכר, ולכן צריכה מופרזת עלולה להעלות את רמות הסוכר בדם, במיוחד אם אוכלים יותר ממנה אחת באופן קבוע.

עם זאת, היא מציינת כי עבור רוב האנשים, וגם עבור רבים מהסובלים מסוכרת שמקפידים על תזונה מאוזנת, מנה יומית של כ־20 עד 30 גרם שוקולד מריר עתיר קקאו יכולה להשתלב בתפריט.

"אכילה של כ־20 עד 30 גרם שוקולד מריר עתיר קקאו ביום עשויה לשפר במידה מתונה את הרגישות לאינסולין, להפחית מעט את רמות הסוכר בצום ואולי גם להפחית את הסיכון לסוכרת בטווח הארוך, בעיקר בזכות הפלבנולים שבקקאו", היא מסכמת. "היתרונות אמנם קיימים, אך הם אינם גדולים, והם משמעותיים בעיקר כאשר שוקולד מריר הוא חלק מאורח חיים בריא ולא טיפול בפני עצמו."