הוא קטן יותר מראש סיכה, בעל שמונה רגליים ומראה שמזכיר דובון זעיר. קוראים לו דובון מים, או טרדיגרד, והוא נחשב לאחד היצורים העמידים והמפתיעים ביותר שנמצאו בטבע.
דובוני המים חיים בסביבות לחות כמו טחב, חזזיות, אדמה וקרקעית הים. גודלם של רובם אינו עולה על מילימטר אחד, אך בתוך הגוף הזעיר הזה מסתתר מנגנון הישרדות יוצא דופן, שמאפשר להם להתמודד עם תנאים שהיו הורגים כמעט כל בעל חיים אחר.
כאשר הסביבה מתייבשת ומפסיקה לספק להם מים, דובוני המים מכווצים את גופם ונכנסים למצב רדום המכונה קריפטוביוזה. במצב הזה הפעילות המטבולית שלהם יורדת לרמה זעירה, והם יכולים להמתין עד שהתנאים סביבם ישתפרו. לאחר שהם פוגשים שוב מים, גופם מתעורר והם חוזרים לפעילות.
אבל המבחן המפתיע ביותר שלהם לא התרחש על פני כדור הארץ, אלא מחוצה לו.
בשנת 2007 שוגרו אלפי דובוני מים לחלל במסגרת משימת Foton-M3 של סוכנות החלל האירופית. חלקם נחשפו ישירות לריק של החלל ולקרינה קוסמית, ללא חליפת הגנה וללא האטמוספרה שמגינה על החיים בכדור הארץ. לאחר 12 ימים הם הוחזרו לכדור הארץ, ורבים מאלו שנחשפו לריק הצליחו להתעורר מחדש. אחדים שרדו אפילו חשיפה משולבת לריק ולקרינת השמש הישירה. בכך הם הפכו לבעלי החיים הראשונים שהוכח כי שרדו חשיפה ישירה לתנאי החלל.
עם זאת, חשוב לדייק: דובוני המים אינם יכולים להסתובב בחלל, לאכול ולהתרבות בו כרגיל. יכולתם המרשימה מבוססת בעיקר על כניסה למצב רדום ומיובש, שמאפשר להם לעבור תקופה מוגבלת של תנאים קיצוניים. גם בניסוי עצמו, החשיפה לקרינת שמש ישירה פגעה ברבים מהם ורק חלק קטן הצליח להתאושש.
העמידות יוצאת הדופן שלהם ממשיכה לעורר עניין בקרב מדענים. נאס"א אף שלחה דובוני מים לתחנת החלל הבינלאומית כדי לחקור את הגנים ואת המנגנונים שמאפשרים להם להתמודד עם יובש, קרינה ותנאי לחץ קשים. החוקרים מקווים שהבנת היכולות הללו תוכל בעתיד לסייע בפיתוח דרכים להגנה על בני אדם במשימות חלל ממושכות.
היצור הזעיר הזה אולי אינו באמת חי בחלל, אבל עצם יכולתו להיחשף לסביבה העוינת, לשוב לכדור הארץ ולהתעורר מחדש היא אחת הדוגמאות המדהימות ביותר לכוחות ההישרדות הטמונים בבריאה.
