מעגלי החיים שהקדוש ברוך הוא מגלגל עבור כל אדם הם לעיתים נשגבים מבינתנו, אך במבט לאחור מתגלה תמיד השגחה פרטית מדויקת ומפעימה. מיכאל יגאל, שזכה לחזור בתשובה שלמה בסביבות גיל 40, משתף בראיון בלעדי ל'2000' בסיפור המרתק שהוביל למהפך המוחלט של חייו. הראיון מהווה עבורו הזדמנות מיוחדת לפרוע חוב של הכרת הטוב לרב המקובל משה בן טוב זצ"ל, מי שהיה מתלמידיו המובהקים של הבבא סאלי והצית בליבו של מיכאל את אש האמונה.
הכל התחיל בשנת 1991, בעיצומה של מלחמת המפרץ הראשונה, כאשר עיראק פלשה לכווית וארצות הברית הכריזה עליה מלחמה. באותם ימי חרדה, הוקם בארץ פיקוד העורף והצבא חיפש קצינים צעירים שאינם משובצים כדי להוביל את המערך בירושלים. מיכאל, שהיה אז כבן ארבעים, זומן לראיון והתבשר כי הוא מיועד לשמש כמפקד חבל הקריה. מדובר היה באחריות עצומה על שטח נרחב המשתרע משער יפו בקו ישר עד עין כרם, וכולל מאות אלפי תושבים. מיכאל סירב בתוקף לקבל את התפקיד מחשש לגודל המשימה, אך המראיין הבהיר לו כי סירוב יגרור מאסר מיידי. רק לאחר שסגן המפקד הרגיע אותו והבטיח ללוות אותו צעד אחר צעד, ניאות מיכאל לקבל את המינוי.
המפקדה מוקמה ברחוב קרן היסוד, ומשם ניהלו הקצינים את חלוקת מסכות המגן באזור תלפיות. האחראי על חלוקת המסכות היה קצין חובש כיפה בשם יוסי כהן, שהיה מגיע מדי יום מלא שמחה והומור. באחת מישיבות הסיכום היומיות, פנה יוסי למיכאל ושאל מתי לדעתו תסתיים המלחמה. מיכאל ענה בבדיחות דעת כי אינו נביא, אך יוסי הפתיע והכריז בביטחון כי המלחמה תיעצר בדיוק ביום תענית אסתר. הוא הסביר כי רבו, הרב מאיר יששכר מאזוז מרמות אשכול, מצא זאת כתוב במפורש בספר הזוהר הקדוש. יוסי הציע להתחייב על כך: אם המלחמה אכן תסתיים במועד זה, מיכאל יקפיד להגיע פעם בשבוע לשיעור גמרא בבית הכנסת שלו.
הנס אכן התרחש במלואו, ובחג הפורים חגגו כולם ברחובות לאחר ש39 טילים נפלו בארץ ללא נפגעים ישירים בנפש, מלבד נפטר אחד שלקה בליבו. מיכאל עמד בהבטחתו והחל להשתתף בשיעוריו של הרב מאזוז, והשניים הפכו לחברים קרובים. באותה עת, אשתו של יוסי כהן עבדה באותו בית ספר עם אשתו של מיכאל, והתוודעה לצערם הגדול על כך שאינם מצליחים להביא ילדים לעולם. המידע הועבר לרב, שקרא למיכאל בסיום אחד השיעורים והמליץ לו לפנות אל המקובל הרב משה בן טוב, הידוע בסגולתו המיוחדת לקרוא את קורותיו של האדם דרך בדיקת אותיות המזוזה.
מיכאל הגיע אל הרב משה בן טוב כשהוא נושא את מזוזות ביתו. המקובל פתח את המזוזות, בחן אותן בקפידה תחת זכוכית מגדלת, ואמר למיכאל כי הוא מזהה פלונטר רוחני שנותר מימיו כחילוני, אשר יוצר קשר המונע מהם להיפקד בילדים. הוא הנחה את בני הזוג לטבול במקווה טהרה, והוסיף הוראה ייחודית: להכניס מדי יום מטבע לצדקה, ולקראת חג הסוכות לרכוש בכסף זה את ארבעת המינים. כשיצא מהחדר, פגשה אותו אשת הרב ושאלה אותו בדרכה החוצה "למה שלא תתחיל להניח תפילין מדי יום?".
ההוראות קויימו באמונה שלמה. בני הזוג טבלו, הרעייה הרתה בנס, ומיכאל החל להניח תפילין ולהתפלל בשבתות בבית כנסת בתלפיות. לקראת חג הסוכות, ירד מיכאל לשוק במחנה יהודה ורכש את ארבעת המינים בעזרת תלמידי ישיבה. כשחזר לביתו, ביקש לבדוק כמה ימים חלפו בדיוק מאז המפגש שבו הונחה לשים מטבע בכל יום. לתדהמתו המוחלת, החשבון הראה מאה עשרים ושמונה ימים, שהיו בדיוק 128 השקלים ששילם עבור רכישת ארבעת המינים שלו.
הנס המופלא הזה פתח בפניו שער לעולם התורה. בהמשך השתלשלו העניינים והוא עבר להתגורר בלוס אנג'לס, שם מונה לנהל בית מדרש ללימודי תורה וקבלה. במשך עשרים שנה זכה מיכאל לשאת דרשות בשבתות ולקרב יהודים מכל הזרמים, כולל רפורמים וקונסרבטיבים, חזרה לשורשי היהדות האמיתית והשלמה.
