תחת כיפת השמים דיברתי איתו. כל כך רוצה להתחבר לה' יתברך.
מתוך כך יצא לי החיבור הבא. מין דיאלוג פנימי שהיה בתוכי ומבטא סיפור על הידיד הצעיר והשכן החביב עם ניסיון החיים:
הידיד: שכן יקר, התקופה לא קלה ואתה כה נינוח אז אפשר שאלה?
בחוץ סערה אדירה וקשה, רעמים וברקים ערפל וסופה. איך אתה בשלך מחייך בשלווה ובלי מעיל על הגוף משדר לי עוצמה?
השכן: קח צידה קטנה לדרך ומשם תתקדם. הבט מסביב מה אדיר העולם וכמה טוב סביבנו קיים. וכמו שציור מעיד על צייר כך יש בורא אינסופי ונשגב המנהיג את עולמנו ומוביל אל הטוב.
הידיד: נו שמעתי המון על כל הדתות עם כל החוקים והמון הגבלות. אם הוא יושב בגבהי מרומים מה אכפת לו מברואים קטנים?
השכן: הבורא הוא אין סוף שלא ניתן להגדיר. הוא בעצם הכל ולא "סבא" מטיף. הוא השולט שנתן גם בחירה כדי שנהיה שותפים בבריאתו הגדולה. התורה שנתן היא הוראות יצרן וקיום מצוותיו זה מזון הנשמה.
הידיד: אבל אם הוא מנהיג ומוביל אל הטוב אז איך זה שקר לי וכולי רטוב? למה יש רע והמון מלחמות? מאיפה החולי וכל הצרות?
השכן: כמו הערפל שניצב פה עכשיו. הסופה מפחידה, הרעמים, הברקים והגשם חזק ושוטף ומציף. לך נא לישון נערי היקר, מחר תתעורר ותביט בכורכר, האדמה היבשה תצמיח פרחים והעץ העירום יתמלא בעלים. כך גם ה' הטוב והמטיב, מתחבא מאיתנו ואת פניו הוא מסתיר. אך מעבר לרע שלעיננו ניבט חבוי אור גנוז והטוב המוחלט. בקרוב נראה את האור ונזכה לגאולה.
