יונתן תכנן לטוס לחו"ל לשבוע ימים. מכיוון שהחנייה ליד ביתו הייתה פתוחה לרחוב הסואן, הוא ביקש משכנו, אסף, להחנות את רכבו הפרטי בחנייה הפרטית והמקורה של אסף עד שיחזור.
"אין שום בעיה", אמר אסף. "החנייה המקורה שלי פנויה, תעמיד את הרכב שם, זה מקום מוגן ושקט."
יונתן הודה לו, החנה את הרכב בחנייה המקורה והשאיר את המפתחות אצל אסף בבית.
יומיים לאחר מכן, בשעות הצהריים, שררה באזור סופה עזה של רוחות חזקות. קורת עץ עבה מחלקו העליון של גג החנייה (קורה שהייתה מחוברת בברגים תקניים והייתה במצב שלם ותקין לחלוטין) נתלשה מהעומס הכבד של הרוח ונפלה ישירות על שמשת הרכב ועל מכסה המנוע.
כשיונתן חזר מחו"ל, הוא גילה נזק משמעותי לפח ולשמשה של הרכב.
"אסף, הרכב חנה אצלך בחנייה והנזק מגיע לאלפי שקלים," אמר יונתן. "סמכתי עליך שהרכב יהיה בטוח. אם היית מזיז את הרכב לחנייה הגלויה ברגע שהתחילה הסופה, זה לא היה קורה. אני מבקש שתשתתף איתי בעלות התיקון."
אסף השיב: "יונתן, עשיתי לך טובה ולא לקחתי ממך תשלום. הרכב עמד בחנייה מקורה ומסודרת. הגג היה תקין לחלוטין, וקריסה של קורה בגלל רוח חריגה זו תאונה שלא ניתן היה לחזות או למנוע אותה מראש. לא הייתה כאן שום רשלנות מצידי."
השאלה: האם אסף חייב לשלם ליונתן על הנזק שנגרם לרכב, או שהוא פטור מתשלום?
תשובה: אסף פטור מתשלום על הנזק שנגרם לרכב.
הסיבה לכך היא שאסף מוגדר כ"שומר חינם", מכיוון שהסכים לאפשר את החניית הרכב בשטחו כטובה חברית בלבד וללא כל תמורה כספית.
מבואר בשולחן ערוך (חושן משפט סימן רצא) ששומר חינם נושא באחריות רק אם הנזק נגרם כתוצאה מרשלנות ישירה ומפורשת מצידו (כגון אם מראש הניח את החפץ במקום שבו הוא עלול להינזק). מכיוון שהעמדת רכב בחנייה מקורה ותקינה היא צורת שמירה מעולה ומקובלת, קריסה של חלק מגג תקין בעקבות רוח סערה חזקה נחשבת לגורם בלתי צפוי. מכיוון שלא הייתה כאן רשלנות של אסף, הוא פטור מאחריות כספית.
התשובה מאת הרב אביאור אברהם יפרח שליט"א, מורה צדק בבית ההוראה של הגאון הרב אופיר מלכא שליט"א.
