"איך לא לשכוח את זכר החורבן?": תוכנית מיוחדת לתשעה באב עם כל ההלכות החשובות

במסגרת התוכנית "מענה ההלכה" בערוץ 2000 התארח ראש בית ההוראה של ערוץ 2000, הגאון הרב יניב עזיז, לשיחה מעמיקה ומרתקת על המנהגים וההלכות המלווים אותנו בתשעה באב וגם לאורך כל השנה כולה, חשוב לציין שכל פסקי ההלכה הם על פי פסקי מרן הראשון לציון הרב יצחק יוסף שליט"א.

הדיון התמקד בשאלה המרכזית כיצד אנו מקיימים את הציווי אם אשכחך ירושלים בחיי היומיום שלנו ומהן ההלכות המעשיות הנוגעות אלינו.

מדוע אנו מתאבלים כל השנה?

הגמרא במסכת בבא בתרא מספרת על תקופה שלאחר חורבן הבית השני שבה קמו אנשים שביקשו לפרוש מהנאות העולם. אותם פרושים סירבו לאכול בשר ולשתות יין בטענה שאין עוד קורבנות ואין ניסוך היין במקדש. רבי יהושע פנה אליהם בחוכמתו והראה להם כי לפי היגיון זה עליהם להימנע גם מאכילת פירות שבעת המינים בגלל הביכורים ואף מלחם ומים בגלל מנחות הסולת וניסוך המים. כיוון שאין הציבור יכול לעמוד בגזירה כה קשה שאינה מאפשרת חיים תקינים קבעו חכמים שיש להשאיר זכר לחורבן בכל שמחה ובכל בניין חדש. המטרה היא לא להפסיק לחיות אלא לשלב את זיכרון ירושלים בתוך השגרה.

ההלכה המרכזית: אמה על אמה

הדין המוכר ביותר הוא השארת שטח של אמה על אמה בפתח הבית ללא סיד או צבע. הגמרא קובעת כי אדם הסד את ביתו בסיד צריך להשאיר מקום לא מסויד בגודל של כחצי מטר על חצי מטר כזכר לחורבן. מנהג זה תקף גם בתחומים אחרים של החיים למשל אישה היוצאת לאירוע ומתקשטת צריכה להשאיר תכשיט אחד במגירה ולא לענוד את כל התכשיטים שברשותה. גם בסעודות חגיגיות בימי חול יש להחסיר מאכל אחד מהשולחן כדי לזכור את החסר הגדול של בית המקדש. ראוי לציין כי בשבתות ובמועדים אין נוהגים במנהגי אבלות אלו בפרהסיה ולכן אין עושים סימנים אלו בשבת.

זכר לחורבן בחתונה: אפר על המצח ושבירת הצלחת

בעבר היה נהוג שחתן מניח אפר במקום הנחת תפילין ביום חופתו. כיום בקרב רוב הקהילות הספרדיות ההולכות לפי פסקי מרן הרב יצחק יוסף אין נוהגים להניח אפר בפועל. הסיבה לכך היא שיוצאים ידי חובה בשבירת הצלחת או הכוס תחת החופה שגם היא מסמלת את חורבן ירושלים ברגע השיא של השמחה האישית.

דיני מגורים בבתים שונים: שכירות וקנייה

אחת השאלות הנפוצות היא האם דייר הגר בדירה שכורה מחויב להשאיר אמה על אמה. התשובה תלויה ברשותו של בעל הבית. אם בעל הבית מתנגד לכך שהדייר יגרד את הקיר הדייר פטור בגלל אונס. אולם אם בעל הבית מאשר זאת ראוי שהדייר יקיים את המצווה במיוחד אם הוא זה שצובע ומסייד את הדירה מדי שנה כפי שנהוג בבתים רבים לקראת חג הפסח.

לגבי אדם שבונה בית למטרת מכירה ולא למגורים דעת רוב הפוסקים היא שהחובה חלה על הבונה. לכן גם אם מדובר בקבלן או באדם שמתכנן למכור את הנכס עליו להשאיר אמה על אמה בשלבי הבנייה והגימור. מעניין לציין שיש המחמירים אף יותר כאשר מדובר בעבודה עברית ומקפידים מאוד על השארת הזכר לחורבן בבנייה יהודית.

במקרה של רכישת דירה מוכנה שבה לא הושאר זכר לחורבן מרן השולחן ערוך פוסק שאין מחייבים את הקונה לקלוף את הקירות. קיימות שלוש סיבות מרכזיות לפטור זה ראשית ייתכן שהחובה חלה רק על הבונה המקורי. שנית אם הבית נבנה על ידי פועלים גויים יש פוסקים הסבורים שהדין אינו חל כלל. שלישית הסיד המודרני לעיתים מעורב בחול ואינו לבן ומבריק כפי שהיה בזמן חזל מה שמהווה צד נוסף להקל. למרות זאת הרב יניב עזיז מדגיש כי קיימת סגולה לשמירה על הבית מפני שריפות המובאת בספריו של רבי חיים פלגי והיא השארת אמה על אמה בבית. לכן גם מי שפטור מעיקר הדין כדאי לו לגלף שטח קטן בקיר לכבוד השכינה ולמען ביטחון ביתו.

חידושים מודרניים: טפטים וחומרים אחרים

בעולם העיצוב המודרני רבים משתמשים בטפטים במקום בסיד. פוסקים כמו ערוך השולחן והמגן אברהם סבורים שגם בשימוש בטפטים או בקישוטי קיר אחרים המכונים בלשון הראשונים רקמה יש להשאיר מקום ריק ללא חיפוי כזכר לחורבן.

חשוב לדעת כי בתשעת הימים מראש חודש אב ועד תשעה באב אין להתקין טפטים חדשים בבית. למרות שיש מי שהקל בכך בהתבסס על דברי האגרות משה מדובר רק במקרה שהעבודה החלה לפני ראש חודש. לכתחילה אין להתחיל במלאכות של יופי ושיפוץ המעוררות שמחה בימים אלו של אבלות לאומית.

מיקום וצורת האמה על אמה

לגבי צורת השטח המושאר לכתחילה יש להקפיד על צורה מרובעת של אמה על אמה. מי שהשאיר שטח ארוך וצר שסכומו הכולל מגיע לאמה יצא ידי חובה אך עדיף לעשות זאת כריבוע מושלם ככל הניתן.

באשר לשאלה היכן יש להשאיר את הסימן המנהג הרווח הוא לעשות זאת בסלון הבית אל מול הפתח הראשי. בעוד שיש פוסקים כמו החזון איש שהחמירו להשאיר אמה על אמה בכל חדר וחדש ואפילו במטבח ובפרוסדור דעת מרן הרב עובדיה יוסף והרב אלישיב היא שעיקר הדין חל על החדר המרכזי שבו שוהים רוב הזמן. אם יש לבית מספר כניסות מספיק לעשות זאת פעם אחת במקום הנראה לעין הנכנסים לסלון.

זכר לחורבן בבתי כנסת

שאלה מעניינת עולה בנוגע לבתי כנסיות ובתי מדרשות. לכאורה ניתן היה לחשוב שיש לפאר את בית השם ככל האפשר ללא סימני אבלות. אולם מרן הרב עובדיה יוסף מביא את דעת המהר"ם מרוטנבורג הקובע כי דווקא בבית הכנסת שבו מתאספים כולם יש חשיבות גדולה להשארת אמה על אמה. זהו המקום שבו הזיכרון הלאומי מתעורר ומוביל לאהבת חינם ולתשובה. עדות לכך ניתן למצוא אפילו בשרידי בית הכנסת החורבה בירושלים שבו נמצא קיר עם סימן שחור וציור של ספר תורה פתוח כזכר לחורבן.

יהי רצון שנזכה לראות בבניין בית המקדש במהרה בימינו ולא נצטרך עוד לסימנים של חורבן בבתינו.