מתכננים קייאקים או מסלול במדבר? האזהרה החמורה של מרן הראשון לציון

ימי הקיץ ותקופת בין הזמנים מביאים רבים לצאת לטיולים, לשיט ולמסלולים ברחבי הארץ, אך לצד ההנאה והחוויה עולות גם שאלות הלכתיות חשובות הנוגעות לסכנה, לברכת הגומל ולשמירה על גדרי הצניעות. מרן הראשון לציון רבי יצחק יוסף שליט"א התייחס לסוגיות אלו, והבהיר כיצד יש לנהוג בשיט קייאקים, במסלולי מדבר ובהפלגות בלב ים. להלן הדברים המלאים שכתב מרן הראש"ל:

"היוצאים לשיט קייאקים, הכולל כניסה למים בסירה, דינם כיורדי הים הנכנסים למקום סכנה, בפרט לאור אסונות שהתרחשו בעבר. משום כך, יש לברך ברכת הגומל מדין הנוסעים במקום סכנה, שכן יסוד הברכה ביורדי הים נובע מהחשש לחייהם, והוא הדין גם במקרה זה.

זאת ועוד, אם קיימת סכנה מוחשית וברורה, נראה שאין להקל ראש ואין להכניס אדם את עצמו למקום סכנה אך ורק לשם טיול ושעשוע.

למעשה, אפילו כאשר קיים חשש סכנה בלבד, מן הראוי להימנע מן השיט לצורך טיול בעלמא. מעבר לכך, לרוב כאשר נוסעים מאחת מערי הארץ אל אתר הקייאקים, משך הנסיעה הלוך וחזור עולה על שבעים ושתיים דקות, ובשל מרחק זה לבדו כבר מתחייבים בברכת הגומל. אך גם ללא נסיעה ארוכה זו, עצם השיט מוגדר כהפלגה של יורדי הים, שבעבורם תיקנו חכמים את הברכה.

לצד זאת, יש לתת את הדעת על כך שבמסלולי הקייאקים מצויה פריצות באופן חריג ביותר. מסיבה זו יש להימנע לחלוטין מלהגיע לשם, אלא אם כן מתאמים מראש זמן ייעודי וסגור עם בעלי המקום.

גם אם במהלך ההליכה באתר נתקלים במשפחות דתיות או חרדיות הנכנסות למים, יש לדעת כי מדובר באיסור גמור ומוחלט. המושג המכונה חוף משפחות כרוך באיסור חמור של פריצות וחוסר צניעות, ועל כן יש להתריע על כך בשער בת רבים ולהתרחק ממקומות אלו.

בנוגע למטיילים אחרים, אנשים היוצאים למסע רגלי שנמשך שבעים ושתיים דקות באזור מדברי, וכן הנוסעים במדבר במסלולי ג'יפים, חייבים לברך ברכת הגומל לאחר שישובו בשלום.

חיוב זה חל עליהם אף על פי שמטרתם המקורית הייתה לשם טיול ובילוי בלבד, שכן הטעם המקורי של תועי המדבר עשוי להיות רלוונטי לעניינם, וכפי שאנו עדים לצערנו לתופעות מסוכנות ואסונות הפוקדים את המטיילים במדבר חדשים לבקרים.

כיוצא בזה, המפליג בספינה או ביאכטה בלב ים לשם טיול, ולעיתים אף שוהה בים יום או יומיים, עליו לברך ברכת הגומל בהגיעו לביתו בבטחה, ודין זה תקף ומחייב גם לפי מנהג בני אשכנז.

לסיכום הדברים, היוצאים לטייל בשיט קייאקים יברכו ברכת הגומל עם חזרתם כדין שט בים, ובפרט כאשר הדרך עצמה נמשכת כשיעור פרסה. כמו כן, ההולכים ברגל או הנוסעים בג'יפים במסלולי מדבר במשך שבעים ושתיים דקות, מחויבים כולם בברכה זו.

כאן המקום להבהיר ולחדד את המובן מאליו אך יש לחזקו ולהדגישו. יחד עם החובה ההלכתית להודות על ההצלה, יש להקפיד קלה כבחמורה על גדרי הצניעות והרחקת הפריצות. אין להקל בכך ראש וגם לא לקבל היתר מרבים אחרים שאולי בתמימותם או מפאת עצת היצר חוטאים בכך.

ישמור ויישמר כל אחד וה' יצילנו מן השעות הרעות, ואל יביאנו לא לידי ניסיון ולא לידי ביזיון חלילה, אלא לעובדו בלבב שלם.

בברכת התורה,"