טראמפ נערך לתקיפה באיראן? בצה"ל חוששים דווקא מהסוף

האפשרות שארצות הברית תצא בקרוב למתקפה צבאית נוספת נגד איראן מעוררת דאגה בצמרת צה"ל, ולא בהכרח בגלל עצם התקיפה. החשש המרכזי הוא שוושינגטון תפתח במבצע צבאי מוגבל, תכריז על השגת יעדיה ותגיע להסכם עם טהרן, בעוד האיום האיראני על ישראל יישאר בעינו.

על פי דיווח של יניב קובוביץ בעיתון "הארץ", גורמים בכירים במערכת הביטחון מזהירים מפני פער משמעותי בין המטרות שמבקשות ישראל וארצות הברית להשיג בעימות אפשרי. להערכתם, הפער עלול להתברר כמכריע אם הנשיא דונלד טראמפ יחליט לפתוח בסבב תקיפות נוסף כבר בחודש הבא.

בעוד ראש הממשלה בנימין נתניהו מבקש להביא לחיסול תוכנית הגרעין האיראנית ואף להפלת משטר האייתוללות, הממשל האמריקני מתמקד ביעדים מצומצמים יותר: הבטחת חופש השיט במצר הורמוז והשגת הסדר שיכלול מגבלות על פעילות הגרעין האיראנית.

המשמעות האפשרית מבחינת ישראל היא שארצות הברית תסיים את המערכה לאחר שתשיג את מטרותיה שלה, גם אם מבחינת ירושלים לא הושגה התוצאה הנדרשת.

אחת הסוגיות המרכזיות שמעסיקות את מערכת הביטחון היא מידת התועלת הצבאית של מערכה אווירית קצרה נגד איראן.

באגף המודיעין ובחיל האוויר מעריכים כי גם תקיפות מוצלחות, שיפגעו במטרות רבות ויגרמו נזק משמעותי, לא בהכרח יצליחו לשלול מאיראן את האפשרות לשקם את תוכנית הגרעין שלה.

הניסיון מסבבי הלחימה הקודמים מלמד, על פי ההערכות המובאות בדיווח, כי אף שמערך הטילים האיראני ספג פגיעות קשות, תוכנית הגרעין לא הושמדה לחלוטין.

בצה"ל חוששים כי תקיפות נוספות, ללא הסדר פיקוח בינלאומי מחייב, יאפשרו לטהרן לחזור בעתיד להעשרת אורניום. החשש מתעצם לנוכח השיפורים שביצעו האיראנים במיגון מתקניהם הרגישים, המקשים על האפשרות לפגוע בהם מהאוויר.

גורמי מודיעין אף מעריכים כי הפעלת כוח צבאי נגד איראן עלולה להגביר את נחישות המשטר להשיג נשק גרעיני, מתוך תפיסה שפצצה גרעינית תבטיח את הישרדותו ותצמצם את הסיכון למתקפות נוספות.

מעבר לשאלת יעילות התקיפות, בצמרת צה"ל מוטרדים מהאפשרות שישראל תמצא את עצמה מחויבת להפסקת אש שתיקבע במסגרת הסכם אמריקני עם איראן.

לפי הדיווח, בכירים במערכת הביטחון כבר הציגו לדרג המדיני את הסיכונים הכרוכים ביציאה למערכה ללא הסכמה מוקדמת וברורה על יעדיה ועל התנאים לסיומה.

בצבא קיימת הסתייגות מהתפיסה שלפיה האיום האיראני על נתיבי השיט במצר הורמוז מצדיק כשלעצמו פתיחה במלחמה נוספת. מנגד, בדרג המדיני רואים בנכונות אמריקנית להפעיל כוח הזדמנות לפגוע באופן משמעותי ביכולות הצבאיות והגרעיניות של איראן.

החשש הוא שישראל תידרש להתמודד עם השלכותיה של מלחמה שתסתיים מבחינת האמריקנים, אך לא תספק מענה ארוך טווח לאיום האיראני.

במצב כזה, מזהירים בצה"ל, ישראל עלולה להיקלע למעגל מתמשך של תקיפות חוזרות ונשנות נגד מתקנים ותשתיות באיראן, תוך השקעת משאבים כבדים ונטילת סיכונים צבאיים הולכים וגדלים.

הערכות מערכת הביטחון מצביעות על כך שהמשטר האיראני אינו עומד בהכרח בפני קריסה, למרות הלחץ הכלכלי הכבד המופעל עליו.

הסנקציות והמצור הימי פגעו קשות בכלכלת איראן, אך גורמי הביטחון בישראל מעריכים כי המשטר מסוגל להחזיק מעמד גם בשנתיים הקרובות.

לפי ההערכות, בטהרן עשויים להעדיף להמשיך ולשאת במחיר הכלכלי והצבאי, בתקווה להגיע לסיום כהונתו של טראמפ ולנהל את המשבר מול ממשל אמריקני עתידי שעשוי להימנע מהמשך העימות.

מבחינת ההנהגה האיראנית, עצם היכולת לעמוד מול הדרישות האמריקניות מבלי להיכנע להן עשויה להיתפס כהישג אסטרטגי, גם אם המדינה תמשיך לשלם מחיר כבד.

במקביל לדיונים בישראל, ארצות הברית ממשיכה להגדיל את נוכחותה הצבאית במזרח התיכון. נושאת מטוסים אמריקנית שלישית עושה את דרכה לאזור, כחלק מתגבור הכוחות המתמשך.

למרות זאת, בצה"ל מעריכים כי סדר הכוחות האמריקני הנוכחי אינו מעיד בהכרח על היערכות למלחמה כוללת. עם זאת, הוא עשוי להתאים להכנות לקראת חידוש תקיפות מוגבלות נגד מטרות איראניות.

גם בטהרן ממשיכים בהיערכות צבאית. איראן עורכת ניסויי טילים נרחבים ומאיימת להרחיב את מעגל המטרות שלה לתשתיות אזוריות, במטרה להעלות את המחיר שארצות הברית ובעלות בריתה יידרשו לשלם במקרה של מתקפה.

לצד השיקולים המבצעיים, במערכת הביטחון מצביעים גם על הרגישות הפוליטית והציבורית של יציאה למלחמה נוספת. לפי הדיווח, מערכה שתיפתח בתקופת ממשלת מעבר ובסמיכות לבחירות תחייב הצדקה משמעותית במיוחד כדי לזכות בתמיכה ציבורית.

בסופו של דבר, השאלה המרכזית שמעסיקה את צמרת צה"ל אינה רק אם טראמפ יחליט לתקוף באיראן, אלא מה יקרה ביום שאחרי. החשש הוא שמבצע אמריקני קצר יסתיים בהסכם מדיני, בעוד ישראל תישאר מול משטר איראני שעדיין מחזיק ביכולת לשקם את תוכנית הגרעין ואת מערכי הנשק שלו.