בתוכניתו המרתקת ברדיו 2000 לפרשת וירא, עוסק הרב יהונתן ענבה בדמותו המרוממת של אברהם אבינו, המהווה את הסמל המובהק להתמודדות עם אתגרים וקשיים. המשנה במסכת אבות מלמדת כי אברהם אבינו עמד בעשרה ניסיונות מורכבים שהטיל עליו הבורא. בני אדם נוטים לצפות כי העולם יתנהל לפי היגיון אנושי פשוט, שבו מעשים טובים מביאים מייד לתוצאות חיוביות, אך חז"ל הגדירו את עולמנו כעולם השקר. כאשר המציאות אינה תואמת את הציפיות האנושיות, מתעוררות תהיות ושאלות לגבי ההנהגה האלוקית. לאורך כל ההיסטוריה, העם היהודי נחשף לרדיפות ולניסיונות קשים, ובכל זאת הוא קם מחדש מתוך החושך וממשיך להביט קדימה.
המקור לכוח הפלאי הזה טמון בשורש הרוחני שהנחיל לנו אברהם אבינו. אברהם אבינו היה המאמין היחיד בעולם כולו, ועמד בבדידות מוחלטת מול חברה שסגדה לעבודה זרה. אפילו כאשר הושלך לכבשן האש, הוא צעד בגאווה ובאמונה שלמה, והאש הפכה עבורו לצוננת. בהמשך, צֻווה לעזוב את מולדתו ואת בית אביו מבלי לדעת מה יהיה יעד מסעו. אף על פי שהובטחו לו עושר וברכה, בהגיעו לארץ כנען נתקל ברעב כבד ונאלץ לרדת למצרים, שם נלקחה שרה אשתו לארמון פרעה. לאורך השנים סבל מבעיות פרנסה, מחלוקות, מלחמות, עקרות ממושכת וברית מילה בגיל תשעים ותשע, ובכל זאת לא נשבר.
שיא הניסיונות הגיע במצוות עקדת יצחק, כאשר הקדוש ברוך הוא ביקש מאברהם להקריב את בנו יחידו ואהובו. אברהם אבינו קם מוקדם בבוקר, חבש את חמורו ובקע עצי עולה בביתו. ספר נועם אלימלך מסביר כי אברהם חטב את העצים מראש כדי להתחיל במצווה מיד ובכך להחיל על כל הדרך קדושה. בדרך לעקדה ניסה היצר הרע להפיל בלבו ספקות ולהציג את המעשה כבלתי הגיוני. כל המעשים והעמידה האיתנה של אברהם חקקו בדנ"א היהודי את הכוח להקריב נפש ולשמור על אמונה בכל הדורות. זכות עקדת יצחק עומדת לנו בימים הנוראים, והיא המקור ממנו אנו שואבים כוח בעת צרה.
היסוד העמוק ביותר של היהדות הוא האמונה הפשוטה בבורא עולם, כפי שפוסק הרמב"ם כי יסוד היסודות הוא לידע שיש שם מצוי ראשון. הרב ענבה מבהיר כי האדם מוגבל בתפיסתו האנושית ומשתמש בחלק קטן בלבד מיכולת מוחו. כשם שאדם המבקר בתערוכת אמנות של פיקאסו אינו מפקפק באמן אם אינו מבין את היצירה, כך אין ביכולתנו לשפוט את ההנהגה האלוקית בעיניים גשמיות. בעקדת יצחק נוצרה סתירה כביכול בין ההבטחה כי ביצחק יקרא לך זרע לבין הציווי להקריבו. אברהם אבינו הבין כי המגבלות של העולם הגשמי אינן קיימות אצל הבורא, והאמין כי שתי הקביעות יתקיימו במקביל.
הזוהר הקדוש מגלה כי בעת העקדה פרחה נשמת יצחק ונכנסה באיל שנשחט על המזבח, ואילו יצחק שהה שלוש שנים בגן עדן עד שנשא את רבקה והקים את שבטי ישראל. מכאן לומד כל יהודי כי אין שום מגבלה בטבע שיכולה לעצור את השפע האלוקי. כפי שמסביר הרמח"ל בספר דרך השם, הבורא רוצה להשפיע טוב לנבראיו, והתפילה היא הצינור המוריד את השפע לעולם. ככל שאדם מחזק את האמונה והביטחון בלבבו, כך הצינור נהיה רחב ונקי יותר. בסיום דבריו מברך הרב ענבה כי נזכה לחזק את האמונה בבורא עולם, ולקבל בשורות טובות, ישועות ונחמות.
האזינו לתוכנית המלאה:
✍️ נא לשמור על שיח מכבד, ללא לשון הרע, רכילות או פגיעה בזולת. תגובות שאינן עומדות בכללים יימחקו.