יום הילולת שמשון הגיבור: המנהיג שהכניע את הפלשתים בכוח האמונה

היום, כ"ד בתמוז, מציינים את יום הילולת שמשון הגיבור ע"ה - אחרון השופטים ומושיען של ישראל, זיע"א.

שמשון הגיבור נולד בדרך נס לאחר שנים ארוכות שבהן היו הוריו, מנוח ואשתו, חשוכי ילדים. מלאך ה' התגלה אליהם ובישר כי עתיד להיוולד להם בן שיוקדש לעבודת ה' כבר מבטן אמו, וכי הוא יחל להושיע את ישראל מיד הפלשתים.

עוד טרם לידתו נצטוותה אמו להימנע משתיית יין, ושמשון עצמו היה נזיר מבטן אמו. משום כך נאסר עליו לשתות יין ולגזוז את שער ראשו כל ימי חייו. נזירות זו הייתה ביטוי לקדושתו ולשליחות המיוחדת שהוטלה עליו.

שמשון, בן שבט דן, שימש כשופט בישראל בתקופה שבה הפלשתים שיעבדו את בני ישראל. לאורך שנות הנהגתו התייצב שוב ושוב מול אויבי ישראל, ובכוח שהעניק לו הקב"ה היכה בהם מכות קשות והטיל עליהם מורא.

כל עוד שמר על נזירותו, שרתה עליו גבורה על־טבעית. ניסיונות הפלשתים ללכוד אותו ולפגוע בו עלו בתוהו פעם אחר פעם, עד שבחרו לפעול בערמה. הם שיחדו את דלילה כדי שתחשוף את מקור כוחו. לאחר שהפצירה בו פעמים רבות, גילה לה כי שער ראשו, שמעולם לא נגזז, הוא אות נזירותו. בזמן שישן גזזה דלילה את מחלפותיו, והפלשתים הצליחו לאסור אותו.

לאחר שנפל בשבי, ניקרו הפלשתים את עיניו והשליכו אותו לבית האסורים, שם אילצו אותו לטחון בבית הכלא. אולם בעודו נתון בייסורים החל שער ראשו לצמוח מחדש, וסימן לכך שכוחו שב אליו.

בשיא שמחתם ערכו הפלשתים חגיגה במקדש דגון והביאו את שמשון כדי להתל בו לעיני ההמון. אז נשא שמשון תפילה להקב"ה וביקש שיחזיר לו את כוחו בפעם האחרונה. לאחר שנענה, אחז בשני עמודי התווך שעליהם נשען המבנה וקרא: "תמות נפשי עם פלשתים". הוא הטה את העמודים, והמקום קרס על כל הנמצאים בו, ובהם גם שמשון עצמו.

הכתוב מעיד כי בפטירתו הכה שמשון יותר פלשתים מאשר בכל ימי חייו, ובכך חתם את חייו במעשה גבורה עילאי, מתוך מסירות נפש למען הצלת עם ישראל וקידוש שם שמים. זכותו של שמשון הגיבור ע"ה תגן על כל ישראל, אמן.