הדרך חזרה הביתה
בעולם התקשורת והבידור, טום קשתי מוכר כאדם תוסס, כדורגלן לשעבר וכוכב תוכניות שכבש את המסכים. אולם, מאחורי החיוכים וההצלחה הציבורית מסתתר סיפור חיים עמוק, מלא בניסיונות, רגעי משבר קשים ותהליך רוחני מופלא של התקרבות לבורא עולם. בראיון מיוחד וגלוי לב לערוץ 2000, משתף קשתי בתחנות המרכזיות ששינו את חייו מן הקצה אל הקצה, מהרגע שבו פגש את השכול ועד להבנה העמוקה שהקדוש ברוך הוא מנהל את העולם בכל רגע ורגע.
הכול החל בשנת 2013, תקופה שבה טום היה רגע לפני פריצה מקצועית גדולה ועמד להשתתף בתוכנית טלוויזיה. בעיצומו של הלחץ וההכנות, נחתה על המשפחה בשורה איומה: אביו, עמוד התווך של הבית, אדם בריא, חלה במחלת הסרטן באופן סופני. הרופאים בבית החולים הרימו ידיים והעריכו כי נותרו לו חודשיים בלבד לחיות. הבשורה הזו ריסקה את בני המשפחה מבפנים. טום, שלא רצה לעזוב את אביו ברגעיו הקשים, ביקש לבטל את נסיעתו לתוכנית, אך האב התעקש ואמר לו שהוא חזק ושטום חייב לנסוע.
כאן התרחש הנס הראשון, שליווה את המשפחה לאורך שלוש שנים תמימות. בזכות תפילות רבות ואמונה גדולה, האב שרד מעבר לכל היגיון רפואי ונפטר רק בגיל שישים. טום רואה בשנים הללו מתנה עצומה ורחמים של הקדוש ברוך הוא, שאיפשר להם להיפרד בהדרגה, לחיות לצדו בכל יום ולהבין את ערך הזמן. אך החלל שנפער עם פטירתו היה בלתי ניתן למילוי, וטום מצא את עצמו מדחיק את הכאב העצום במשך שנים ארוכות. שבועיים לפני פטירת האב, זכה טום להשמיע לו שיר מיוחד שכתב והלחין עבורו מתוך קירות ליבו, שיר שגרם לשניהם לדמוע ולבטא את האהבה העצומה ביניהם.
נקודת המפנה הרוחנית הבאה התרחשה כאשר טום הרגיש שחייו האישיים אינם מתקדמים בכיוון הנכון. גיסו, אדם ירא שמיים הלומד כאברך בעיר אלעד, נשוי לאחותו שעשתה תהליך תשובה עמוק שנים קודם לכן. טום פנה אליו ושיתף אותו בתחושות הקשות ובחוסר הסיפוק. הגיס הציע לו פתרון רוחני: לצאת אל הטבע, לקיים תפילת התבודדות ולדבר עם בורא עולם בשפתו שלו, פנים אל פנים, ובמקביל לנסות לשמור שבת כהלכתה.
טום אימץ את העצה, יצא ליער ופתח את ליבו לפני השם יתברך. ההשפעה הייתה מיידית ומדהימה. כבר ביום ראשון שלאחר אותה שבת ראשונה ששמר, הוא קיבל פניות משתי תוכניות טלוויזיה מרכזיות שהציעו לו חוזים בסכומי כסף גדולים מאוד. עבור טום זו הייתה הוכחה חותכת וגלויה לכך שיש מנהיג לבירה, ושכאשר אדם עושה צעד קטן לקראת בוראו, השם מחזיר לו בכפל כפליים.
האמונה של טום עמדה למבחן נוסף שבועיים בלבד לפני שהיה אמור לטוס לפרויקט כדורגל גדול בברזיל בתור שוער. במהלך רכיבה על אופניים, הוא עבר תאונה קשה שגרמה לשברים חמורים בכף ידו, לקרע בגידים ולמצב רפואי מורכב שדרש ניתוח והחלמה של חודשים ארוכים. מומחים רפואיים קבעו נחרצות כי במצבו הנוכחי הוא אינו יכול לעמוד בשער. טום בחר שלא לספר להפקת התוכנית, ובמקום זאת פנה שוב אל דרך האמונה והתפילה. הוא התחנן להשם, הקפיד על שמירת שבת וטס לברזיל. באופן שאינו נתפס, הוא שיחק עשרה משחקים מלאים, עצר כדורים כמו גיבור, ולא הרגיש שום כאב בידו. הוא חזר לארץ מנצח, כשהוא מרגיש ששכינת השם מגנה עליו.
אולם, ההצלחה והפרסום הגדול בברזיל עוררו אצלו שוב את תחושת הגאווה. ביום שישי אחד, מיד לאחר שחזר מהמסע, הוא החליט לצאת לעשן סיגריה בעיצומה של השבת, מתוך תחושה שהוא נמצא בפסגת העולם. אמו התקשרה אליו בשעה שמונה בערב והפצירה בו להגיע לקידוש, תוך שהיא מזכירה לו את חשיבות יום השבת. בדרכו חזרה, כשהוא רוכב על קורקינט חשמלי, הוא נתקל במהמורה בכביש. הקורקינט התהפך באוויר וטום נפל בעוצמה רבה על גבו.
כשניסה לקום, גילה לתדהמתו כי אינו מסוגל לזוז. בעודו שוכב חסר אונים על הכביש החשוך, הופיע לפתע אדם בעל זקן לבן ארוך, שנראה בעיניו כמו מלאך משמיים. האיש ניגש אליו, הורה לו שלא לזוז בשל חומרת הפציעה, ובישר לו שהאמבולנס כבר בדרך. המפגש הזה זעזע את טום. הוא הבין מיד שמדובר במסר ישיר וחד משמיים, מעין תוכחה קדושה על כך שבחר להפנות עורף לשבת קודש מיד לאחר הניסים הגלויים שנעשו לו בברזיל. הפציעה הובילה אותו לתהליך שיקום ארוך בבית חולים, שם ישב וחשב על מסלול חייו.
כיום, טום קשתי נמצא במקום אחר לחלוטין. הוא משתתף בשיעורי תורה קבועים פעמיים בשבוע, לומד גמרא ומקפיד על שיח יומיומי עם הקדוש ברוך הוא. הוא מבין שיום השבת הוא מקור הברכה האמיתי עבור העם היהודי. הוא מודה שלמי שאינו רגיל בכך, שמירת השבת יכולה להיראות קשה ומגבילה בהתחלה, שכן היא דורשת ניתוק מהים, מהנסיעות ומהרגלי החול. אולם, כאשר לומדים לעשות זאת בחברה הנכונה ובסביבה תומכת, השבת הופכת לעונג צרוף וקלה ליישום.
הוא נזכר באחותו, שלפני 20 שנה, בגיל 20, בחרה לחזור בתשובה. באותם ימים הוא בכה וחשב שהמשפחה איבדה אותה, אך כיום, כשהוא מביט עליה, הוא רואה אישה מצליחה ומאושרת, בעלת משפחה ברוכה בת שישה ילדים שמחונכים על ברכי התורה והערכים הגבוהים ביותר. טום, כיום בן 37, עדיין מצפה להקים את ביתו שלו ומודה שהמסלול שעבר השאיר אותו כרגע ללא אישה וילדים, אך הוא מלא באמונה ויודע שהקדוש ברוך הוא מחכה לכל יהודי ויהודי, וכי התחזקות רוחנית היא תהליך מתמיד שבו כל אדם יכול להתקדם מן המקום שבו הוא נמצא.
מסרו שם של יקירכם שנפטר והעניקו לו זכות מיוחדת בעולם העליון >>>
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו