ראיון חשוף: "הייתי אנטי דת, אמרתי שלא אעשה לילד שלי ברית מילה"

בפרק מיוחד ומרגש של "הדרך חזרה הביתה" בערוץ 2000, נחשף סיפורו המדהים והמטלטל של רם אלוס. רם, צעיר בן 26 שנולד וגדל בסביבה חילונית לחלוטין בעיר הרצליה, מציג מסע חיים פתלתל המעורר השראה פנימית עמוקה. מדובר במסלול חיים שהחל בריחוק מוחלט ומוצהר מכל זיק של מסורת, עבר דרך התמודדות חזיתית עם פני הרשע והטרור בשירותו הצבאי, והגיע לשיאו במשבר נפשי ורוחני עמוק שפקד אותו בעקבות השתתפותו בלחימה במלחמת חרבות ברזל. דווקא מתוך נקודות החושך והריקנות הקשות ביותר, הצליח רם למצוא את השביל המדויק המוביל אל אמונת אמת ואל זרועותיו הפתוחות של בורא עולם.

רם גדל בבית חם אך כזה שלא ייחס חשיבות לקיום מצוות, לשמירת שבת או להלכות הפשוטות של המסורת היהודית. הוא התחנך בבתי ספר כלליים ולא מצא שום עניין ברוחניות יהודית או בלימוד תורני. באותם ימים, המחשבה על קבלת עול מצוות או ניהול אורח חיים דתי הייתה זרה ורחוקה ממנו לחלוטין. הוא אף נהג לומר בצחוק מוחלט לחבריו ולקרוביו כי לא יסכים לקיים ברית מילה לבניו בעתיד, ושאין לו שום כוונה להתחתן אי פעם דרך הרבנות כדת משה וישראל.

הקשר הראשוני, השטחי והאינטרסנטי שלו עם עולם הדת נוצר לראשונה במהלך שירותו הצבאי, מסיבה שרחוקה מלהיות רוחנית. רם ביקש לקבל פטור רשמי מגילוח הזקן מטעמי דת, ולשם כך נרשם למסלול הכשרה דתי זמני שנועד לחיילים. במהלך אותו פרק זמן, למרות שהגיע עם גישה אנטי דתית מובהקת, לא הכיר את נוסח התפילות ולא הבין את משמעות המילים, הוא הרגיש בפעם הראשונה בחייו ניצוץ קטן, פנימי ולא מוסבר של קרבה ואחדות.

לאחר מכן שירת רם כלוחם מן המניין בחיל השריון. במהלך אחת התעסוקות המבצעיות המורכבות בגזרת יהודה ושומרון, הוא יצא לסיור ממונע שגרתי באזור אל חדר ובית ג'אלא. במהלך הנסיעה המבצעית בסמוך לצומת אפרת צפון, הבחין רם בבחור צעיר שהלך לבדו בשולי הכביש בצורה חשודה שעוררה את ערנותו. רם החליט לפעול מיד מתוך תושייה כדי לבדוק את הנושא מקרוב ולמנוע סכנה.

כאשר פנה אל החשוד בשפה הערבית, הבחין כי הבחור משליך חפץ כלשהו הצידה במהירות מטרפת. רם דרש ממנו באסרטיביות להראות לו מיד מה הוא זרק, ובמרחק קצר של מטרים ספורים בלבד, שלף המחבל סכין ענקית ומאיימת באורך של 17 סנטימטרים. באותו רגע גורלי, פעל רם מתוך קור רוח עילאי. הוא דרך את נשקו האישי, כיוון אותו ישירות לעבר המחבל וצעק בקול רם כדי להזעיק את שאר הכוחות המגבים. המחבל, שהבין כי הלוחם שמולו נחוש לפעול ולא יהסס לירות, השליך את הסכין מידיו, נסוג והרים את ידיו לאות כניעה.

הלוחמים עצרו אותו מיד והעבירו אותו לחקירה ביטחונית. מאוחר יותר התברר בחקירת המשטרה כי המחבל תכנן בקפידה להגיע לשדה סמוך ולבצע פיגוע דקירה אכזרי ורצחני ביהודי חף מפשע. הערנות התפעולית והתושייה של רם מנעו אסון לאומי כבד באותו היום.

כאשר פרצה מלחמת חרבות ברזל באותו בוקר נורא של השביעי באוקטובר, רם הוקפץ באופן מיידי לשירות מילואים ארוך ומאתגר. הוא הגיע לבסיס צאלים, הכין יחד עם חבריו את הטנקים ויצא יחד עם יחידתו ללחימה עצימה, ממושכת ומסוכנת בתוך רצועת עזה. הלחימה בשטח בנוי והמראות המורכבים היו קשים מאוד עבורו, הן מבחינה פיזית והן מבחינה מנטלית. כתוצאה מהתנאים הסביבתיים הקשים בשטח והלחץ הנפשי העצום, מצבו הבריאותי הלך והדרדר במהירות, והוא החל לסבול מהתקפי אסטמה חריפים וכבדים במיוחד.

לאחר חודש של לחימה בלתי פוסקת בקו האש, חזר רם אל ביתו שבתל אביב, אך החזרה לשגרה הרגילה התבררה כבלתי אפשרית. רם מצא את עצמו שוקע במהירות לתוך משבר נפשי ופוסט טראומטי עמוק ביותר. הוא הסתגר בחדרו החשוך במשך ימים ארוכים, סירב בתוקף לצאת מהמיטה או לתקשר עם הסובבים אותו, וחווה תחושת ריקנות נוראית שלותה במחשבות קשות ואובדניות. הוא שאל את עצמו שוב ושוב מהי המשמעות האמיתית של החיים, מדוע הוא בכלל נמצא כאן בעולם ומה המטרה הפנימית של כל הסבל הנורא הזה.

מתוך הרצון העז לטפל בעצמו ולמצוא מזור לנפשו הפצועה והמדממת, פנה רם לאנשי מקצוע, פסיכולוגים ומטפלים שונים שעזרו לו אט אט לפרוק את הטראומות והחוויות המורכבות שעבר בשדה הקרב. במקביל לתהליך הטיפולי, הוא החל לחקור באופן עצמאי זרמים רוחניים, פילוסופיות ודתות שונות ברחבי העולם כולו, במטרה למצוא תשובות אמיתיות לשאלות הקיומיות שהציקו לו.

במהלך המסע הרוחני שלו הוא למד לעומק על בודהיזם, הינדואיזם, נצרות ואפילו על הזרם הסופי באסלאם. רם מספר בכנות כי בכל אחת מהגישות הללו הוא אכן מצא חוכמה רבה, היגיון מסוים ויופי חיצוני, אך אף אחת מהן לא הצליחה לגעת בלב שלו באמת, למלא את החלל הריק או להעניק לו את השלווה והנחמה הפנימית שחיפש נואשות.

התפנית המיוחלת והגדולה ביותר התרחשה לחלוטין בהפתעה, כאשר חבר קרוב החליט להזמין אותו להרצאה העוסקת בנושאי תורה, אמונה ויהדות. ברגע שבו התיישב רם והקשיב למילים הנאמרות, קרה משהו מופלא, פתאומי ומטלטל בתוך הנשמה שלו. רם מתאר זאת בדמעות כתחושה עוצמתית של היזכרות פנימית, כאילו הנשמה שלו זיהתה מיד את מקורה הרוחני האמיתי והכריזה בתוכו כי זהו הבית שבו היא רוצה להישאר תמיד. למרות שמבחינה שכלית ורציונלית הוא עדיין לא הבין את כל הפרטים וההלכות באותו רגע, הלב שלו ידע בביטחון מלא שהוא מצא את האמת המוחלטת והנצחית.

כיום, רם הוא אדם מאמין, שומר תורה ומצוות בגאווה גדולה, שעוסק באופן פעיל ביצירת תוכן ברשתות החברתיות השונות. הוא בחר לקחת את הכלים המקצועיים שלו ולהקדיש את חייו ואת הפרסום שלו למטרה רוחנית נעלה. רם מצהיר באומץ כי אין לו שום עניין אישי לשווק מוצרים מסחריים, מותגים או עסקים שונים, אלא השאיפה היחידה והבוערת שלו היא לשווק לעולם את הקדוש ברוך הוא, להפיץ את התורה הקדושה ולקרב לבבות אל דרך האמונה.

בסיום דבריו המרגשים והכנים, פונה רם באופן ישיר אל כל אותם בני נוער, צעירים וחיילים משוחררים שעוברים תקופות מורכבות, משברים, בלבול או נפילות בחייהם האישיים. הוא מבקש להעביר להם מסר קדוש של תקווה, נחמה ואמונה חזקה: לא משנה באיזה מקום נמוך, חשוך, מרוחק או מנותק אתם מרגישים שאתם נמצאים כעת, דעו בוודאות כי המשבר הזה הוא חלק בלתי נפרד מהתוכנית הרוחנית המדויקת של השם יתברך. בורא עולם בסך הכל רוצה שנשוב אליו מתוך רצון פנימי אמיתי ובחירה חופשית מלאה. כל יהודי, גם מי שהיה הכי רחוק ואנטי, יכול תמיד למצוא את הדרך חזרה הביתה אל אהבתו האינסופית של אבא שבשמיים.