כשקבוצת דולפינים שוחה יחד בים, נשמעות סביבה שריקות, נקישות וקולות שונים. למתבונן מהצד נדמה שמדובר ברעש אחד גדול, אבל עבור הדולפינים מדובר בעולם שלם של תקשורת.

אחת התגליות המרתקות בחקר הדולפינים היא קיומה של "שריקת חתימה" אצל מינים מסוימים, ובמיוחד אצל הדולפינן המצוי. כבר בגיל צעיר מתפתחת אצל כל דולפין שריקה ייחודית יחסית, שאותה הוא יכול להשמיע כדי לזהות את עצמו ולשמור על קשר עם דולפינים אחרים. לכל דולפין יש קול בעל מאפיינים משלו, ודולפינים אחרים מסוגלים ללמוד ולהכיר את השריקות של חבריהם.

המעניין הוא שדולפינים מסוגלים גם לחקות שריקות של דולפינים אחרים. מחקרים הראו שהם יכולים להגיב לשריקה האישית שלהם כאשר משמיעים להם הקלטה שלה.

התקשורת בין הדולפינים אינה מסתכמת בשריקות. הם מפיקים גם נקישות, קולות מתפרצים וצלילים נוספים, ומשתמשים במגוון תנועות גוף ומגע. חלק מהקולות קשורים לתקשורת חברתית, בעוד שנקישות האקולוקציה משמשות בעיקר לאיתור ולזיהוי עצמים.

וכאן מתגלה פרט נוסף ומופלא: הדולפין אינו רק משמיע קול - הוא צריך גם להבחין בין קולות, לזכור אותם ולהגיב אליהם. מערכת תקשורת כזאת דורשת שילוב מורכב של שמיעה, זיכרון, עיבוד מידע והתנהגות חברתית.

וזה רק חלק קטן ממה שאנו יודעים כיום על עולם התקשורת המופלא של הדולפינים.