הם נתפסים בדרך כלל כאיטיים, אדישים וחסרי הבעה, אבל שורת מחקרים שנערכה באוניברסיטת לינקולן באנגליה מציגה תמונה אחרת של הצבים ומצביעה על יכולות למידה, זיכרון והתנהגות מורכבות מכפי שנהוג לחשוב.
המחקרים נערכו במעבדת "Cold Blooded Cognition", שהוקמה בשנת 2007 בידי החוקרת אנה וילקינסון. במרכזם עמדו צבי יער אדומי רגליים, שמקורם בדרום אמריקה ובאיים האנטילים הקטנים.
אחד הממצאים הראשונים נגע דווקא לתנאי הניסוי. החוקרים גילו כי טמפרטורת החדר עשויה להשפיע משמעותית על התנהגות הצבים. מכיוון שהם אינם מסוגלים לווסת בעצמם את חום גופם, סביבה קרה גורמת להם להיות פחות פעילים.
כאשר הטמפרטורה נשמרה סביב 28 מעלות, התמונה השתנתה. הצבים הפגינו פעילות רבה יותר, זיהו את המטפלים שלהם ואף נעו לעברם במהירות מפתיעה.
ניסויים נוספים הצביעו על יכולות למידה וזיכרון. בניסוי שבו הוצבה הצבה מוזס במבוך בעל שמונה זרועות, היא הצליחה לפתח דרך ניווט שאפשרה לה להגיע למזון בכל אחת מהזרועות, מבלי לפספס נקודה ומבלי לחזור פעמיים לאותו מסלול.
הפתעה נוספת הגיעה בניסויי למידה חברתית. אף שצבים אלה חיים כיצורים יחידאים בטבע, הם הצליחו לחקות צב אחר שלמד כיצד להגיע למזון שהוסתר מאחורי מכשול.
ניסוי שבדק אם הצבים "נדבקים" בפיהוקים של צבים אחרים, התנהגות שנבחנה כמדד בסיסי לאמפתיה, לא העלה תוצאה חיובית.
אלא שמחקר נוסף ביקש לבדוק שאלה יוצאת דופן: האם צבים נוטים לצפות לתוצאה חיובית במצב שאינו ברור?
החוקרים לימדו את הצבים כי קערה בצד ימין מכילה מזון, בעוד קערה בצד שמאל ריקה. לאחר שהצבים למדו את ההבדל, הוצבה קערה במקום חדש, במרכז המתחם.
הצבים מיהרו לעברה מתוך ציפייה למצוא מזון. לפי החוקרים, ההתנהגות הצביעה על גישה אופטימית כלפי המצב הלא מוכר. גם שפת גופם, שכללה צוואר מתוח קדימה וללא נסיגה לתוך השריון, הצביעה לדבריהם על רוגע וסקרנות.
הממצאים מציגים תמונה מורכבת יותר של עולמם הקוגניטיבי והרגשי של הצבים, ועשויים להשפיע גם על האופן שבו מתייחסים לרווחתם כאשר הם מוחזקים כחיות מחמד.
