במקום ניתוח: שתתה קוקה קולה וכך הומס הגוש בקיבה

אישה בת 63 שנזקקה לטיפול דחוף בעקבות כאבי בטן עזים, הקאות וחוסר תיאבון, הצליחה להימנע מניתוח לאחר שהרופאים בחרו בטיפול בלתי שגרתי: שתיית קולה. המקרה החריג, שפורסם בכתב העת Live Science, הסתיים בהיעלמות מלאה של גוש המזון שהתגלה בקיבתה.

בבדיקות הדמיה שבוצעו בבית החולים התברר כי צינורות המרה שלה מורחבים, וכי הקיבה מתוחה ומלאה בחומר חצי מוצק. בהמשך ביצעו הרופאים בדיקה אנדוסקופית, שבה התגלה בזואר גסטרי, גוש דחוס של מזון שלא התעכל.

לפי הדיווח, ברקע הרפואי של המטופלת עמד טיפול בסמגלוטייד, תרופה הפועלת כאגוניסט לקולטן GLP 1, בדומה לתרופה המוכרת "אוזמפיק". האישה סיפרה כי מאז החלה להשתמש בתרופה ירדה כ-18 קילוגרמים ממשקלה, כאשר בחודש האחרון לפני האשפוז הירידה במשקל אף הואצה.

הרופאים הסבירו כי תרופות ממשפחת GLP 1 מאטות באופן משמעותי את קצב התרוקנות הקיבה. במקרה זה המזון לא עבר למעיים כפי שהיה אמור, הצטבר בקיבה והפך לגוש מוצק.

לאחר שהוחלט להפסיק את הטיפול התרופתי, בחר הצוות הרפואי לנסות טיפול לא פולשני הנתמך בספרות הרפואית: שתיית קולה. על פי הדיווח, אף שהמנגנון המדויק עדיין אינו ברור, ייתכן שהשילוב בין החומציות לגזים מסייע בהמסת גושי מזון הכלואים בקיבה, ועדויות קליניות רבות מצביעות על יעילות השיטה.

מאחר שהמטופלת סבלה מסוכרת, היא קיבלה קולה דיאט. בשל סלידתה ממשקאות מוגזים הופחתה הכמות מ-3 ליטרים, הנחשבת למינון המקובל, ל-1.5 ליטר בלבד.

כבר ביום השני לטיפול דיווחה האישה על שיפור משמעותי במצבה. בדיקה אנדוסקופית נוספת אישרה כי גוש המזון נעלם לחלוטין.

לפי הדיווח, בזוארים מופיעים בפחות מ-0.5 אחוז מבדיקות האנדוסקופיה של מערכת העיכול העליונה. בדרך כלל הם נוצרים בעקבות צריכה מוגברת של סיבים צמחיים קשים לעיכול, כמו אפרסמונים, צימוקים או סלרי. עם זאת, המקרה הנוכחי ממחיש כי גם תרופות המאטות את פעילות הקיבה עלולות להוות גורם סיכון.

"התערבות באמצעות קולה היא חסכונית, יעילה ובעלת סיכון נמוך בהרבה בהשוואה לפרוצדורות פולשניות של פירוק הגוש באופן כירורגי או אנדוסקופי", ציינו הרופאים בדו"ח.

לאחר שחרורה מבית החולים מצבה של המטופלת השתפר, התיאבון שלה חזר והיא לא סבלה עוד מתסמינים חוזרים.