חושבים שסלט תמיד בריא? המרכיב הזה ברוטב עלול לשנות את כל התמונה

סלט עמוס בירקות צבעוניים הוא אחת הבחירות הבריאות שאפשר לשלב בתפריט, אבל הקרדיולוגים מזהירים שהרוטב שמוסיפים לו עלול להפוך אותו לפחות ידידותי ללב. לדבריהם, הבעיה אינה רק כמות הקלוריות, אלא גם סוגי השמנים שמסתתרים במוצרים רבים.

ד"ר שילה סהני, קרדיולוגית ומנהלת תוכנית בריאות הלב לנשים במרכז הרפואי האוניברסיטאי Hackensack Meridian JFK, אומרת שרבים כלל לא שמים לב לכמות הרוטב שהם מוסיפים.

"סלט עמוס בירקות צבעוניים הוא אחד הדברים הבריאים ביותר שאפשר לשים בצלחת, אבל הרוטב הוא המקום שבו הסיפור התזונתי עלול להתהפך במהירות", היא אומרת.

לדבריה, מנת ההגשה המקובלת היא שתי כפות בלבד, אך בפועל אנשים רבים מוסיפים ארבע עד שש כפות ואף יותר.

"קל מאוד להכפיל או אפילו לשלש את כמות הקלוריות, הנתרן, הסוכר והשומן הרווי, וכך להפוך ארוחה שטובה ללב לארוחה שפועלת דווקא נגדו."

אחד המרכיבים שמעסיקים כיום מומחי לב הוא שמני זרעים, כמו שמן סויה, שמן חמניות, שמן קנולה ושמן תירס, שנמצאים ברבים מרטבי הסלט התעשייתיים.

לדברי ד"ר מג'יד באסיט, קרדיולוג מקבוצת Memorial Hermann Medical Group, "רטבים קנויים עלולים להכיל שמני זרעים ולהוסיף בין 100 ל-200 קלוריות, לצד שומן נוסף".

לדבריו, השמנים האלה זולים יחסית ולכן נמצאים בשימוש נרחב במזון מעובד, ברטבי סלט ובמנות המוגשות במסעדות.

ד"ר סריהרי ס' נאידו, פרופסור לרפואה במחלקה לקרדיולוגיה במכללה הרפואית של ניו יורק, מסביר כי כאשר שמני זרעים משתלבים בתפריט שמבוסס גם על מזון מטוגן או מזון מהיר, הם עלולים לתרום לעלייה במשקל, לכולסטרול גבוה, לתסמונת המטבולית, לסוכרת וליתר לחץ דם.

עם זאת, המומחים מדגישים שהתמונה מורכבת יותר. ד"ר באסיט מסביר שהבעיה אינה בהכרח ברוטב שעל הסלט, אלא בתזונה הכוללת.

"אכילה של כמויות גדולות של חומצות שומן מסוג אומגה 6 עלולה להפחית את ההשפעה המיטיבה של חומצות שומן מסוג אומגה 3", הוא אומר.

לדבריו, אפשר לאזן זאת באמצעות מזונות עשירים באומגה 3.

"הגישה הטובה ביותר היא לאכול דגים שמנים פעמיים בשבוע ולהוסיף לתפריט אגוזי מלך, זרעי פשתן או זרעי צ'יה. בנוסף, מומלץ לבחור בשמן אבוקדו או בשמן זית, שמכילים בעיקר שומנים חד בלתי רוויים."

לדברי ד"ר סהני, אחת מחומצות השומן שמעסיקות את החוקרים היא החומצה הלינולאית. כאשר צורכים ממנה כמויות גדולות, היא עלולה להפוך בגוף לחומצה ארכידונית, שממנה נוצרים חומרים שמעודדים תהליכי דלקת.

היא מוסיפה כי כאשר חומצה לינולאית שנמצאת ב-LDL, הכולסטרול ה"רע", עוברת חמצון, היא עלולה לתרום להצטברות פלאק בעורקים, תהליך מרכזי בהתפתחות מחלות לב.

עם זאת, היא מדגישה שאין מקום להיבהל.

"שמני זרעים בכמויות מתונות, כחלק מתזונה שמבוססת על מזון טבעי ופחות מעובד, אינם האויב כפי שמציגים אותם לא פעם ברשתות החברתיות", היא אומרת. "הבעיה אינה זילוף קטן של שמן קנולה על הסלט, אלא הכמות המצטברת של השמנים האלה במזונות אולטרה מעובדים."

לדבריה, יש גם מחקרים שמצביעים על כך ששמנים כמו קנולה עשויים לתרום לאיזון רמות הסוכר והכולסטרול.

"מה שמדאיג אותי הוא תפריט שבו שמני זרעים מגיעים כמעט בכל ארוחה דרך מזון מטוגן, חטיפים ומזון מהיר. שם נמצא הסיכון האמיתי ללב."

העצה הראשונה של ד"ר סהני היא להפוך את בקבוק הרוטב ולקרוא את התווית, ולא להסתמך על ההבטחות שמופיעות בחזית האריזה.

לדבריה, כדאי לבחור רוטב שמכיל עד גרם אחד של שומן רווי במנה, פחות מ-200 מיליגרם נתרן ועד שני גרם סוכר מוסף. היא גם ממליצה להעדיף רטבים המבוססים על שמן זית, שמן אבוקדו או שמן קנולה, ולבחור מוצרים עם רשימת רכיבים קצרה ככל האפשר.

עוד היא מזהירה שלא להתפתות לכיתובים כמו "ללא שומן".

"רטבים ללא שומן מחליפים בדרך כלל את השומן בכמויות גדולות יותר של סוכר ונתרן", היא אומרת. "בנוסף, השומן מסייע לגוף לספוג ויטמינים ונוגדי חמצון מסיסי שומן, כמו הוויטמינים A, D, E ו K שנמצאים בסלט."

למי שמתלבט, יש לה גם פתרון פשוט.

"שמן זית, חומץ יין, מעט חרדל דיז'ון ושום יוצרים רוטב שטוב ללב, טעים ומוכן בתוך 60 שניות."