פועל הישועות מעגור: סיפור חייו המופלא של רבי יצחק גברא זי"ע

דמותו של הגאון הרב יצחק גברא זי"ע נחשבת עד היום לאחת הדמויות המיוחדות והנערצות בקרב יהדות תימן. במשך עשרות שנים הנהיג את קהילתו בגולת תימן כרב, פוסק הלכה, מקובל ובעל תפילה, אך בעיקר נודע כמי שרבים ראו בו פועל ישועות, כאשר המונים הגיעו לפתחו כדי לקבל עצה, ברכה וישועה.

כבר בצעירותו התפרסם בהתמדתו העצומה בתורה. יחד עם אחיו רבי אברהם גברא עסק יומם ולילה בלימוד התורה, עד שהיו ידועים בבקיאותם המופלאה בתנ"ך, בש"ס וברמב"ם. לאחר שהעמיקו בנגלה, הקדישו את עצמם גם ללימוד חכמת הקבלה מתוך כתבי יד נדירים, ושמם יצא למרחוק כחכמים מופלגים.

לצד הנהגתו הרוחנית, רבי יצחק היה ידוע כבעל רוח הקודש. בני קהילתו סיפרו כי אנשים היו מגיעים אליו מבלי לומר מילה, והוא כבר ידע את סיבת בואם, היה מגלה את אשר מעיק עליהם ומכוון אותם בדרך של עצה, ברכה ותפילה. רבים העידו כי דבריו התקיימו, וכי ידע לבשר על מאורעות עתידיים כאשר ראה בכך צורך.

כוח תפילתו היה לשם דבר. במשך כל חייו היה מסיים את ספר התהלים שלוש פעמים בכל יום, ותפילתו הייתה נאמרת מתוך בכי ודבקות גדולה. בני דורו סיפרו כי גם גויים היו מתאספים מחוץ לבית הכנסת כדי להאזין לתפילתו בימים הנוראים. כאשר פקדו את האזור שנות בצורת, היה יוצא עם תלמידיו להתפלל, ולא אחת שבו מהתפילה כשהגשם כבר החל לרדת.

גם מעשי החסד שלו היו חלק בלתי נפרד מדרכו. הוא סייע לעניים, תמך בלומדי תורה, ביקר חולים ואף אירח בביתו תלמידי חכמים במשך תקופות ארוכות, כשהוא דואג לכל מחסורם מכספו הפרטי.

אחד הסיפורים שנחרתו בזיכרון בני קהילתו התרחש כאשר שודדים הגיעו לכפר במטרה לבזוז אותו. בעוד התושבים הסתתרו בבתיהם, רבי יצחק יצא לבדו מולם מתוך ביטחון מוחלט בבורא עולם. על פי המסורת שעברה במשפחתו ובקהילתו, השודדים נבהלו ונמלטו מהמקום מבלי שפגעו באיש.

גם מסעו לארץ ישראל לווה במעשה יוצא דופן. בדרכם מתימן, כאשר חצתה השיירה מעבר הררי מסוכן, מעד הגמל שעליו רכב הרב ונפל לתהום. בני משפחתו היו משוכנעים כי לא נותר סיכוי למצוא אותו בחיים, אולם כאשר ירדו לתחתית ההר מצאו את רבי יצחק יושב שליו עם ספריו, ללא כל פגע, למרות שהגמל עצמו נהרג בנפילה.

זמן קצר לאחר עלייתו לארץ השתקע בעגור, שם גם גילה לבני משפחתו כי יום פטירתו קרב. הוא הורה היכן ברצונו להיקבר ואף אמר שקבורתו תהיה בערב שבת, כשבמהלך ההלוויה ירד גשם למרות שהיה זה חודש תמוז. בני משפחתו העידו כי כל דבריו התקיימו בדיוק כפי שאמר.

לאחר פטירתו התרחשו, על פי העדויות, כמה ניסיונות להעביר את קברו ממקומו, אך כולם הסתיימו בכישלון לאחר שאנשים שניסו לפגוע בציון נפגעו בעצמם. בעקבות אותם מקרים נותר הקבר על מקומו, ובהמשך הפך למוקד תפילה עבור יהודים מכל רחבי הארץ.

עם השנים הלך והתפרסם ציונו של רבי יצחק גברא כמקום תפילה וישועה. אלפים פוקדים אותו במשך ימות השנה, ובמיוחד ביום ההילולא, מתוך אמונה כי זכותו של הצדיק ממשיכה לעמוד למען עם ישראל גם שנים רבות לאחר הסתלקותו.