
בריאות

אנשים שהם "ציפורי לילה" נוטים לסבול יותר מעודף משקל ולחלות יותר במחלות מטבוליות שונות, סוכרת ומחלות לב. לפני כמה שנים בוצע מחקר גדול שבדק לראשונה בהיסטוריה האם אותם אנשים גם חיים פחות לעומת טיפוסי הבוקר.
החוקרים עקבו במשך שש שנים וחצי אחר 433,000 אנשים בשנות ה־30 המאוחרות לחייהם, ועד אנשים בשנות ה־70 המוקדמות.
הנבדקים התבקשו למלא שאלונים ולהגדיר את עצמם על הסקאלה בין "טיפוס בוקר מובהק" ל"טיפוס בוקר חלקי" ועד "טיפוס לילה חלקי" ו"טיפוס לילה מובהק".
כדי לקבל תוצאות אמינות ככל האפשר, החוקרים ביצעו התאמה של הנתונים למשקל גוף, מספר שעות השינה הכולל, עישון, מצב סוציו־אקונומי ועוד משתנים נוספים.
ולהלן התוצאות: בהשוואה ל"טיפוסי הבוקר", משכימי הקום הקלאסיים, ישנה עלייה של 10% בסיכון לתמותה. הסיכון נמצא רק בקרב הנבחנים בעשור השישי לחייהם, ולא בגילים צעירים יותר.
הסיבה לכך היא שנזקים של הרגלי השינה מתגברים מיום ליום, ורק בגיל מבוגר הם מגיעים ל"מסה הקריטית" שמביאה חלילה לתחלואה מקצרת חיים.
ראוי לציין שאמנם החוקרים השתדלו לנטרל גורמים שעלולים להשפיע על התוצאות, אך מחקר מסוג זה, שמסתמך על שאלונים, לא תמיד יכול לקבוע קשר של סיבה ותוצאה.
במילים אחרות, אין הוכחה חותכת שעצם העובדה שהאדם הינו ציפור לילה מגדילה סיכון לתחלואה ותמותה, אבל גם אין הוכחה שזה לא כך.
בין כך ובין כך, לא כדאי לקחת את הסיכון ואין ספק שכדאי לכוון את השעון הביולוגי שלנו ליקיצה בשעות הבוקר המוקדמות.
הרמב"ם כבר עמד על כך, כשכתב: "ונמצא עומד ממיטתו קודם שתעלה השמש". כלומר, על פי הרמב"ם יש לקום לפני הזריחה. זה המצב הטבעי והנכון שלנו.
תהיו בריאים!