איזה צדיקים נפטרו בחודש תמוז?

א' תמוז

יוסף הצדיק

נולד בחרן, בנם של יעקב ורחל. שמו ניתן לו על ידי אימו, שהייתה עקרה שנים רבות. אשתו הייתה אסנת, ושני בניו הם אפרים ומנשה. הסתלק לעולמו במצרים. משה רבנו לקח את עצמותיו של יוסף וטמן אותן בארץ ישראל, בשכם.

רבי קלונימוס קלמן הלוי אפשטיין

מכונה "מאור ושמש" על שם ספרו. נולד בפולין בשנת ה'תקי"א (1751). היה מקובל מגדולי אדמו"רי החסידות. רבותיו היו רבי אלימלך מליז'נסק וה"חוזה מלובלין". בספרו ליקט את תורתו ואת תורת רבותיו לכדי אגודה אחת, שנקראת בשם "מאור ושמש". הסתלק בשנת ה'תקפ"ג (1823) ונטמן בבית העלמין בקרקוב, פולין.

ב' תמוז

רבי יוסף בן ווליד

נולד בעיר טיטואן שבמרוקו בשנת ה'תק"ץ (1830). שימש כפוסק הלכה ודיין באלג'יריה. רבו היה אביו, רבה של העיר טיטואן, הרב יצחק בן ווליד. למד בישיבת "וזאת ליהודה". סירב להתפרנס מהרבנות ועבד לפרנסתו כסוחר. חיבורו הוא הספר "שמו יוסף" על התנ"ך, התלמוד ופסקי ההלכה. הסתלק בשנת ה'תרס"ו (1906).

רבי נחמן מהורדנקא

נולד בעיר ז'ולקייב שבאוקראינה. בשנת ה'ת"מ (1680) התקרב לבעל שם טוב, עד כדי כך שהבעל שם טוב כינה אותו "נאמן ביתו". בנו, רבי שמחה, נשא לאישה את פייגא, בתה של אדל, בתו של הבעל שם טוב. שידוך זה נעשה על ידי הבעל שם טוב. כך נולד רבי נחמן מברסלב, שנקרא על שם סבו, רבי נחמן מהורדנקא.

רבי נחמן מהורדנקא נודע גם בשל מסירותו לקיום מצוות פדיון שבויים. הוא עלה לארץ ישראל שלוש פעמים, ובפעם השלישית שבה עלה לארץ ישראל, בשנת תקכ"ה (1764), הסתלק לבית עולמו. נטמן בבית העלמין העתיק בטבריה.

ג' תמוז

רבי יוסף חיים שניאור קוטלר

נולד בבלארוס בשנת ה'תרע"ח (1918). היה ראש ישיבת לייקווד בניו ג'רזי וחבר מועצת גדולי התורה בארצות הברית. למד בישיבת חברון כנסת ישראל. רבותיו היו אביו, רבי אהרן קוטלר, ורבי איסר זלמן מלצר.

חיבורו הוא "נועם שי"ח". בנו הוא רבי אריה מלכיאל קוטלר. הסתלק בשנת ה'תשמ"ב (1982) ונטמן בהר המנוחות בירושלים.

רבי מנחם מנדל שניאורסון

מכונה "הרבי מליובאוויטש". היה מנהיגה השביעי של חסידות חב"ד ואחד המנהיגים היהודיים המשפיעים ביותר בדורות האחרונים.

פעל רבות להפצת היהדות ולחיזוק הזהות היהודית ברחבי העולם. עודד את שלוחי חב"ד להקים מרכזים יהודיים בכל מקום שבו יש יהודים, והקדיש את חייו לקירוב לבבות, אהבת ישראל והפצת ערכי התורה.

במשנתו הדגיש את חשיבות הגאולה, האחריות האישית של כל יהודי ואת הצורך להוסיף במעשים טובים ובקיום מצוות.

הסתלק בשנת ה'תשנ"ד (1994).

ד' תמוז

רבי יעקב בן מאיר

מכונה "רבנו תם", מלשון הפסוק: "ויעקב איש תם יושב אוהלים". היה נכדו המפורסם של רש"י. נולד בעיר רמרו שבצרפת לאביו מאיר בן שמואל ולאמו יוכבד. אחד מחיבוריו הוא "הספר הישר", וכן חיבר פיוטים רבים. הסתלק בשנת ד'תתקל"א (1171), ונטמן בעיר רומרוג שבצרפת יחד עם אחיו הרשב"ם.

רבי ניסים חיים משה מזרחי

נולד בירושלים לרבי יוסף בשנת ה'ת"ן (1690). למד בישיבת בית יעקב. מונה לכהן כראשון לציון במשך ארבע שנים עד פטירתו. חיבוריו הם שאלות ותשובות "אדמת קודש" ושו"ת על ארבעת חלקי השולחן ערוך. הסתלק ביום שישי, פרשת חוקת, בשנת ה'תק"ט. נטמן בהר הזיתים בירושלים, סמוך לקברו של אור החיים הקדוש.

ה' תמוז

רבי כליפה הכהן

נולד בג'רבה בשנת ה'תר"י (1850) לאביו, חכם משה הכהן. משפחתו מיוחסת לעזרא הסופר. רבי כליפה העמיק בחכמת הקבלה והקפיד ללמוד תורה בסתר. היה חזן בבית הכנסת אלגריבה, ואת כל הייסורים שפקדו אותו קיבל באהבה.

חיבוריו הם הספרים "תהילות ישראל" ו"ששון ושמחה". הסתלק ביום חמישי בשנת ה'תרצ"ב (1932) ונטמן בג'רבה.

רבי עזריאל מאיר מלובלין

נולד ביום שבת קודש בשנת ה'תרל"ג (1873) לאביו האדמו"ר רבי אברהם זצוק"ל. רבי עזריאל קבע את מקום מגוריו בלובלין במחיצת אביו, מתוך קדושה וטהרה. חיבורו הוא הספר "שבט מיהודה", ועל שמו נודע בכינוי זה.

ו' תמוז

רבי חיים די לה רוזה

מכונה "תורת חכם". נהג לערוך צומות במשך שלושה ימים רצופים. היה מתלמידי הרש"ש הקדוש ושימש גם כראש ישיבת בית אל. חיבר את הספר "תורת חכם", המבוסס על תורת הרש"ש.

הסתלק בשנת תקמ"ו (1786) ונטמן בהר הזיתים בירושלים.

ז' תמוז

רבי שמחה בונים אלתר

מכונה "הלב שמחה". נולד בשנת ה'תרנ"ח (1898). היה האדמו"ר לשושלת חסידות גור בשנים ה'תשל"ז עד ה'תשנ"ב (1977-1992). רבו היה אביו, רבי אברהם אלתר, בעל הספר "דברי אמת".

נטמן בירושלים.

רבי אליהו סלמאן מני

מכונה "חכם אליהו מני". נולד בבגדד שבעיראק בשנת ה'תקע"ח (1818). החל ללמוד בבית זילכה אצל רבי עבדאללה סומך, ולאחר מכן נשא לאישה את אחות רבו.

שם משפחתו "מני" הוא ראשי תיבות של המילים "מזרע נין ישי", המרמזות על השתייכותו לזרע דוד המלך ע"ה. למד את חכמת הנסתר והיה מגדולי חכמי דורו.

בשנת 1856 החליט לעלות לארץ ישראל. בעצת ה"בן איש חי" נכנס לישיבת בית אל והמשיך להתעלות בלימוד התורה. למרות המרחק בינו לבין חכם יוסף חיים, המשיך להתייעץ עמו באמצעות מכתבים.

בשנת תרי"ח (1858), בשל מצבו הבריאותי ומזג האוויר בירושלים, עבר להתגורר בצפת. בשנת תרכ"ד (1864) מונה לרבה של חברון, תפקיד שבו כיהן במשך ארבע עשרה שנים מבלי לקבל שכר.

חיבורו הוא הספר "שיח יצחק". הסתלק בשנת תרנ"ט ונטמן בבית העלמין העתיק בחברון.

ח' תמוז

רבי מאיר הורביץ

מכונה "אמרי נועם" על שם ספרו, והיה האדמו"ר השני לשושלת דז'יקוב.

נולד בשנת ה'תקע"ט (1818) בפולין לרבי אליעזר הורביץ. בצעירותו זכה להכיר את סבו, רבי נפתלי צבי הורביץ, בעל הספר "זרע קודש". בהמשך כיהן כרבה של העיר דז'יקוב.

נפטר בשנת ה'תרל"ז (1877). טרם פטירתו אמר: "הנשמה לך והגוף פעלך, חוסה על עמלך". נטמן בדז'יקוב.

ט' תמוז

רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם

האדמו"ר מצאנז, המכונה "שפע חיים" על שם ספרו.

נולד בפולין בעיירה רודניק בשנת ה'תרס"ה (1905) לאביו רבי צבי הירש הלברשטאם, שכיהן כאב בית דין. היה נינו של רבי חיים הלברשטאם, בעל הספר "דברי חיים".

בהיותו בן ארבע עשרה התייתם מאביו והוסמך להוראה. לאחר פלישת גרמניה הנאצית לאזורו בשנת ה'תש"ד (1944), נשלח למחנות עבודה. אשתו ותשעת ילדיו נרצחו בשואה, ושני בניו הנותרים נפטרו ממחלת הטיפוס.

לאחר המלחמה פעל רבות למען שיקום שארית הפליטה, טיפל ביתומים וסייע בהקמת בתים חדשים. הקים מוסדות תורה במקסיקו ובניו יורק, ולאחר מכן נישא בשנית ונולדו לו שבעה ילדים.

בשנת ה'תשט"ו (1955) עלה לארץ ישראל והקים את קריית צאנז בנתניה, מוסדות תורה ברחבי הארץ, את מפעל הש"ס העולמי ואת בית החולים לניאדו.

הסתלק בשנת ה'תשנ"ד (1994) ונטמן בקריית צאנז בנתניה. בנו, האדמו"ר רבי צבי אלימלך הלברשטאם שליט"א, ממשיך את דרכו.

רבי שלמה יוסף דיין

נולד בעיר חלב שבסוריה בשנת ה'תרפ"ד (1924) לרבי ניסים.

בצעירותו למד בתלמוד תורה, ובשנת ה'תרצ"ד (1934), בהיותו בן עשר, עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים.

כבר מנעוריו החליט להקדיש את כל חייו ללימוד התורה. בין רבותיו נמנו רבי חיים סינוואני ורבי מרדכי שרעבי.

הסתלק ביום שישי בשנת ה'תשמ"ה (1985), ונטמן בהר המנוחות בירושלים זמן קצר לפני כניסת השבת.

י' תמוז

רבי ישראל יעקב אלגאזי

נולד באיזמיר שבטורקיה בשנת ה'ת"ם (1680). רבו היה המקובל רבי חיים אבולעפיה, בעל הספר "עץ חיים".

בשנת ה'תצ"ה עלה לארץ ישראל, למד בישיבת המקובלים ושימש כראש ישיבת "נווה שלום ברית אברהם", שבה למדו מגדולי חכמי ירושלים.

לאחר פטירת הראשון לציון, רבי יצחק הכהן רפופורט, בשנת ה'תקט"ו, מונה למחליפו בתפקיד.

הסתלק בשנת ה'תקט"ז (1756) ונטמן בהר הזיתים בירושלים, סמוך לקבר הרש"ש.

י"א תמוז

רבי אלחנן בונים וסרמן

נולד בליטא בשנת ה'תרל"ה (1875) לאביו רבי נפתלי וסרמן. בצעירותו למד תורה מפי רבי חיים סולובייצ'יק מבריסק, ובהמשך ייסד את ישיבת אמצ'יסלב.

בשנת ה'תרס"ז (1907) הגיע לעיר ראדין, שם זכה ללמוד במחיצת ה"חפץ חיים" והיה לאחד מתלמידיו המובהקים. בהמשך עמד בראשות ישיבות בבריסק וב"אוהל תורה".

על שמו נקראה שכונת רמת אלחנן בבני ברק, וכן מוסדות תורה וישיבות רבות. ספריו כוללים קובצי מאמרים, אגרות וחידושי תורה.

נרצח בשואה בשנת ה'תש"א (1941).

י"ב תמוז

רבי יעקב בן אשר

מכונה "בעל הטורים" על שם ספר ההלכה שחיבר, המחולק לארבעה טורים: אורח חיים, יורה דעה, אבן העזר וחושן משפט.

נולד בגרמניה בשנת ה'כ"ד (1264) לאביו רבי אשר בן יחיאל, הרא"ש. נוסף על ספרי ההלכה שחיבר, כתב גם פירוש על התורה.

הסתלק בשנת ה'ק"ג בעיר טולדו שבספרד ונטמן בה.

י"ג תמוז

רבי אריה לייב הלוי אפשטיין

מכונה "בעל הפרדס". נולד בהורדנה שבבלארוס בשנת ה'תס"ח (1708) לאביו הרב מרדכי הלוי אפשטיין.

בצעירותו למד תורה אצל הרב אייזיק מהורדנה. שימש כמגיד מישרים בעירו, ובהמשך נתמנה לרב בשנת תק"ה (1745).

לאחר מכן נתמנה לרבה של קניגסברג, תפקיד שבו כיהן במשך כשלושים שנה. חיבר עשרות ספרים בתחומי ההלכה והקבלה, ואף לעת זקנתו הוציא לאור את הספר "אור השנים".

הסתלק בשנת תקל"ה (1775).

י"ד תמוז

רבי מרדכי בן ישועה עטיה

נולד בחלב שבסוריה בשנת ה'תרנ"ו (1895).

בימי מלחמת העולם הראשונה עלה לירושלים, ולאחר תקופה חזר לחלב. בשנת תרפ"ב (1922) היגר למקסיקו סיטי והקים את בית הכנסת "רודפי צדק", תוך פעילות למען קהילת יוצאי חלב באמריקה.

בשנת ה'תרצ"ו (1936) עלה בשנית לירושלים יחד עם רעייתו ותשעת ילדיו. בשנת ה'תשכ"ז (1967) למד במחיצת הרב האלוקי רבי מרדכי שרעבי, ולאחר מכן ייסד את ישיבת "החיים והשלום" ללימוד תורת הקבלה.

בין ספריו נמנה הספר "מחשבות שלום".

הסתלק בשנת ה'תשל"ח (1978) ונטמן בהר הזיתים בירושלים.

רבי יוסף מטראני

מכונה המהרי"ט. נולד בצפת בשנת ה'שכ"ט (1568) לרבי משה מטראני, המבי"ט.

רבו היה רבי שלמה סאגיס. היה מגדולי הפוסקים בדורו, מרבני צפת, ובהמשך אף שימש כרב הראשי של טורקיה, שנקרא שם "החכם באשי". במסגרת תפקידו השיב לאלפי שאלות הלכתיות.

החיד"א העיד עליו: "ירא חטא, עניו, מרביץ תורה ובעל חידושים עמוקים".

בין חיבוריו: שו"ת המהרי"ט, "צפנת פענח" ופירוש על התורה. ספריו היו לאבני יסוד בעולם התורה.

הסתלק בליל שבת קודש בשנת ה'שצ"ט (1639) בטורקיה. על פי צוואתו הובא לקבורה בארץ ישראל ונטמן בצפת.

בשנת 2008 התגלה קברו סמוך לקברו של רבי משה אלשיך.

ט"ו תמוז

רבי יאיר חפוטא

נולד במרקש שבמרוקו לרב משה ולאסתר. סבו היה רבי מסעוד חפוטא, רבה של העיר בני מלאל שבמרכז מרוקו. בצעירותו למד בישיבתו של הרב יעקב דהאן.

בהמשך התמנה לראש השוחטים במרקש, ושימש גם כחזן ובעל קורא. בשנת ה'תש"ט (1949) עלה לארץ ישראל, ולאחר מכן התמנה לרבה של באר יעקב, תפקיד שבו כיהן במשך כחמישים שנה.

הסתלק בשנת ה'תשס"ג (2003) ונטמן בהר המנוחות בירושלים, סמוך לקברו של החיד"א.

רבי חיים בן עטר

מכונה "אור החיים הקדוש". נולד במרוקו בשנת ה'תנ"ו (1696) לאביו רבי משה בן עטר.

עוד לפני גיל תשע ינק תורה מסבו, רבי חיים בן עטר הזקן, שעל שמו נקרא. יחד למדו את כל חלקי פרד"ס התורה: פשט, רמז, דרש וסוד, ואף ערכו יחד תיקון חצות.

בשנת תס"ח (1708) נשא את פאצוניה לאישה. היה דרשן, עסק בצורכי ציבור, שימש גבאי צדקה ופעל רבות למען עניים ונזקקים. לאחר שלא זכה לילדים נשא גם את הרבנית אסתר.

בדרכו לארץ ישראל עבר דרך איטליה, שם הדפיס את ספריו, ובהם ספרו המפורסם "אור החיים" על התורה.

עלה לארץ ישראל והיה מגדולי חכמי ירושלים. החיד"א נמנה עם תלמידיו המפורסמים.

הסתלק בשנת תק"ג (1743), בהיותו בן ארבעים ושבע שנים. נטמן בהר הזיתים בירושלים, סמוך לקבר הרש"ש.

ט"ז תמוז

חור בן כלב בן יפונה ומרים הנביאה

נולד במצרים והיה משבט יהודה. היה בנם של כלב בן יפונה ומרים הנביאה.

נטמן בשומרון, בכפר כיפל חארת.

י"ז תמוז

רבי יצחק הכהן רפופורט

נולד בירושלים בשנת ה'תל"ט (1679).

למד אצל רבי חזקיה די סילוה, בעל הספר "פרי חדש", בישיבת בית יעקב, והיה לאחד מתלמידיו הקרובים.

בשנת תע"ד (1714) עבר לאיזמיר ושימש בה כרב וכפוסק במשך שלושים וחמש שנה. העמיד תלמידי חכמים רבים, ובהם החיד"א.

בשנת תק"ט שב לירושלים, ובהמשך מונה לראשון לציון. שימש כרב בית הדין יחד עם רבי יצחק זרחיה אזולאי, אביו של החיד"א.

הסתלק בשנת ה'תקט"ו (1755) ונטמן בהר הזיתים בירושלים.

י"ח תמוז

רבי מסעוד בן מוחא

נולד במרקש שבמרוקו בשנת ה'תקנ"ז (1797) לרבי יעקב ולמרים.

שימש כדיין בעיר מרקש ונודע כתלמיד חכם חשוב. ספרו המפורסם הוא שו"ת "פרדס רימונים".

הסתלק בשנת ה'תרל"ד (1874).

י"ט תמוז

רבי אברהם פטאל הלוי

חמיו של מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל.

נולד בארם צובא שבסוריה. בשנת תר"נ (1890) עסק בהוראה ובהפצת תורה. שימש כרב, מוהל ושוחט.

על אף שמסר דרשות רבות, נמנע מלקבל עליהן שכר, ולצורך פרנסתו פתח חנות.

בשנת ה'תרצ"ו (1936) עלה לארץ ישראל. בירושלים מסר שיעורים ודרשות בבתי כנסת, ושמו הונצח בבית הכנסת "ויאמר אברהם".

למד בישיבת המקובלים בית אל אצל הרב מרדכי שרעבי זצוק"ל.

בשנת תש"ד (1944) השיא את בתו מרגלית לתלמיד חכם צעיר מישיבת "פורת יוסף", שלימים התפרסם כראשון לציון, מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל.

הסתלק בשנת ה'תשמ"א (1981).

כ' תמוז

רבי חיים שאול קרליץ

נולד בליטא בשנת ה'תרע"ב (1912) לרבי מאיר קרליץ, אחיו הבכור של החזון איש.

למד אצל רבי אלחנן וסרמן בישיבת ברנוביץ. לאחר עלייתו לארץ ישראל למד בישיבת לומז'ה בפתח תקווה אצל הרב אלעזר מנחם מן שך.

בהמשך למד תורה במחיצת הרב אהרן לייב שטיינמן.

נטמן בבית העלמין בבני ברק.

כ"א תמוז

רבי שלמה שמאמא

נולד בתוניס והקדיש את חייו ללימוד התורה. רבו היה רבי חכם אליהו בלעיש.

חיבר את הספר "שורש ישי", הכולל פירושים על מסכתות התלמוד.

הסתלק בשנת תקס"ז (1807).

כ"ב תמוז

רבי לוי יצחק בנדר

נולד בפולין בשנת ה'תרנ"ז (1897) לאביו רבי אברהם נח.

בהיותו בן שבע עשרה התקרב לחסידות ברסלב. במשך השנים עבר להתגורר באומן שבאוקראינה, שם התחזק בדרכו של רבי נחמן מברסלב.

בשנת תש"ט (1949) עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. היה ממובילי חסידות ברסלב בדורו, ובדרשותיו הרבות חיזק יהודים באמונה ובדבקות בה'.

במשך למעלה משבעים שנה הקפיד להתפלל בנץ החמה. בין תלמידיו המפורסמים נמנה הרב מאיר שכטר.

הסתלק בשנת ה'תשמ"ט (1989) ונטמן בהר הזיתים בירושלים.

כ"ג תמוז

רבי משה קורדוברו

מכונה הרמ"ק.

נולד בשנת ה'רפ"ב (1522) לרבי יעקב קורדוברו. גדל ופעל בצפת, שם למד במחיצתו של מרן רבי יוסף קארו.

הוסמך לדיינות על ידי רבי יעקב בירב והעמיק בלימוד תורת הקבלה. נשא לאישה את אחותו של המקובל רבי שלמה אלקבץ.

בין תלמידיו נמנו רבי חיים ויטאל, האר"י הקדוש ורבי אליהו וידאש.

חיבוריו הרבים כוללים את הספרים "פרדס רימונים", "תומר דבורה", "תפילה למשה" וספרים נוספים שנעשו לאבני יסוד בעולם הקבלה.

הסתלק בשנת ה'ש"ל (1570).

כ"ד תמוז

רבי כמוס פלח

נולד בטריפולי שבלוב בשנת ה'תרכ"ו (1866).

בצעירותו לימד בישיבת "יגדיל תורה", ובהמשך שימש כרב וכדיין.

הסתלק בשנת ה'תש"ב (1941).

כ"ו תמוז

רבי יוסף אבוחצירא

נולד במרוקו לרבי מכלוף אבוחצירא, רבה של העיר מרקש. אביו עלה לארץ ישראל לפניו ושימש כרבה של שכונת רחביה בירושלים.

רבי יוסף כיהן כרב בערים אוג'דה ופאס שבמרוקו. לאחר עלייתו לארץ ישראל שימש כרבה של העיר יבנה.

בשנת ה'תשל"ח מונה לדיין על ידי הרבנות הראשית לישראל.

ביבנה הקים את בית המדרש "תפארת יעקב", שבו הרביץ תורה במשך שנים רבות.

הסתלק בשנת ה'תשס"א (2001).

כ"ז תמוז

רבי יעקב חי ציון עדס

נולד בירושלים בשנת ה'תרנ"ח (1898). ינק תורה מאביו, רבי אברהם חיים עדס.

למד בישיבת "אוהל מועד" אצל הרב רפאל שלמה לניאדו ובמחיצת רבי יוסף ידיד הלוי.

לאחר שהוסמך לרבנות, מונה למגיד שיעור בישיבת אוהל מועד ובהמשך לחבר בבית הדין הרבני.

בשנת ה'תש"ד (1944) נבחר לרבה של קהילת יוצאי ארם צובא בירושלים, ולאחר מכן שימש כראש אב בית דין.

בהמשך נבחר לכהן כדיין בבית הדין הגדול.

על שמו נקראת ישיבת "קול יעקב", שבראשות בנו, הרב יהודה עדס שליט"א.

הסתלק בשנת ה'תשכ"ג (1963) ונטמן בהר המנוחות בירושלים.

רבי אלעזר אבוחצירא

מכונה "הבבא אלעזר". היה בנו של רבי מאיר אבוחצירא, המכונה "הבבא מאיר", ונכדו של רבי ישראל אבוחצירא, ה"בבא סאלי".

שקד על לימוד התורה ותורת הקבלה בעיר באר שבע, והמשיך את דרכם של אבותיו הקדושים. ביתו היה פתוח לרבים שבאו לקבל ברכה, עצה וישועה, ונודע כבעל חסד גדול וכמי שהקפיד על קדושה וטהרה.

במשך השנים נהרו אליו אלפי אנשים שביקשו את עצתו וברכתו בעניינים שונים.

נרצח בכ"ז בתמוז ה'תשע"א (2011) בעת שקיבל קהל בביתו בבאר שבע.

כ"ח תמוז

רבי יעקב שאול אלישר

מכונה יש"א ברכה. נולד בצפת בשנת ה'תקע"ז (1817) לרבי אליעזר ירוחם אלישר.

היה הראשון לציון ואב בית הדין בירושלים. נודע כאחד מגדולי חכמי ירושלים בדורו ופעל רבות לחיזוק היישוב היהודי בארץ ישראל.

הסתלק בשנת ה'תרס"ו (1906).

הרב יוסף שלום אלישיב

נולד בליטא בשנת ה'תר"ע (1910), לאחר שבע עשרה שנות נישואין של הוריו. סבו היה המקובל רבי שלמה אלישיב, ומילדותו גדל באווירה של תורה וקדושה.

בשנת ה'תרפ"ד (1924) עלה לארץ ישראל עם משפחתו והתיישב בירושלים.

נודע בהתמדתו העצומה בלימוד התורה ובפסיקותיו ההלכתיות, עד שכונה בפי רבים "פוסק הדור".

בתו היא הרבנית בת שבע קנייבסקי ע"ה.

לאורך השנים יצאו לאור מאות מתשובותיו, מכתביו וחידושי תורתו, שנאספו לספרים ולקונטרסים והופצו ברחבי העולם היהודי.

הסתלק בשנת ה'תשע"ב (2012). בהלווייתו השתתפו כרבע מיליון בני אדם. על פי צוואתו לא נשאו הספדים במהלך ההלוויה.

נטמן בהר המנוחות בירושלים.

כ"ט תמוז

רבי שלמה יצחקי

מכונה רש"י.

נולד בעיר טרואה שבצרפת לאביו רבי יצחק הצרפתי ולאמו לאה מרים.

רש"י נחשב לאחד מגדולי פרשני התורה והתלמוד בכל הדורות. פירושיו על התנ"ך ועל התלמוד נעשו לנכסי צאן ברזל בעולם היהודי והשפיעו עמוקות על לימוד התורה במשך דורות רבים.

לרש"י היו שלוש בנות, ומהן יצאה שושלת מפוארת של תלמידי חכמים.

הסתלק בשנת ד'תתס"ה (1105) ונטמן בעיר טרואה שבצרפת.

אלו הם גדולי ישראל, הצדיקים וחכמי התורה שיום פטירתם חל במהלך חודש תמוז. דמויותיהם, פועלם וספריהם ממשיכים להאיר את דרכם של לומדי התורה והמבקשים ללכת בדרכי אבותיהם, ומורשתם מוסיפה להשפיע על עולם התורה והיהדות עד ימינו.