המתכון שחובה להכין בכל בית: לחמניות שמרים במילוי נוטלה

יש מאפים שמיד ברור מה יקרה להם עוד לפני שהם נכנסים לתנור. הבצק רך, המלית נדיבה, והריח שכבר בשלב ההכנה מבטיח שלא יישאר מהם זכר. לחמניות שמרים במילוי נוטלה ושוקולד הן בדיוק מהסוג הזה. לא עוגה חגיגית ולא מאפה יומיומי רגיל, אלא משהו באמצע. כזה שמתאים לאירוח, לשבת, או לרגע שבו פשוט מתחשק פינוק רציני מהמטבח הביתי.

הבסיס כאן הוא בצק שמרים עשיר בחלב וחמאה, רך במיוחד ונוח לעבודה. המלית משלבת נוטלה ושוקולד מריר קצוץ, שילוב שיוצר איזון נכון בין מתיקות לעומק של שוקולד. הצורה אולי נראית מושקעת, אבל בפועל מדובר בטכניקה פשוטה שנותנת תוצאה מרשימה בלי מאמץ מיותר.

זה מתכון שמבקש סבלנות, לא תחכום. לישה טובה, התפחה נכונה וידיים רגועות. בתמורה מקבלים לחמניות רכות, עסיסיות ומלאות שוקולד נמס, כאלה שקשה לעצור באחת.

מצרכים לבצק

1. 500 גרם קמח לבן
2. 1 כף שמרים יבשים או 25 גרם שמרים טריים
3. חצי כוס סוכר
4. כוס ורבע חלב
5. 100 גרם חמאה רכה חתוכה לקוביות

מצרכים למלית

1. צנצנת גדולה של ממרח נוטלה
2. 150 גרם שוקולד מריר קצוץ גס

להברשה וקישוט

1. ביצה טרופה
2. סוכר גבישי

אופן ההכנה

1. בקערת מיקסר עם וו לישה שמים קמח, שמרים וסוכר ומערבבים קלות לפיזור אחיד.
2. מתחילים ללוש במהירות נמוכה ומוסיפים את החלב בהדרגה, עד שנוצר בצק מגובש.
3. מוסיפים את החמאה קובייה אחר קובייה, וממשיכים ללוש עד שהיא נטמעת לחלוטין.
4. מגבירים מעט את מהירות הלישה וממשיכים ככשמונה דקות, עד שמתקבל בצק רך, אחיד ונפרד מדפנות הקערה.
5. מכסים את הבצק ונותנים לו לתפוח כשעה במקום חמים, או מעבירים להתפחה ארוכה במקרר לקבלת טעם ומרקם משובחים יותר.
6. לאחר ההתפחה מוציאים את האוויר מהבצק על משטח מקומח קלות ומרדדים למלבן גדול בעובי של כשני סנטימטרים וחצי.
7. מניחים את הבצק על תבנית קאפקייקס מקומחת מעט, מותחים בעדינות ויוצרים גומות עם האצבעות.
8. בכל גומה מניחים כף נוטלה וקצת שוקולד קצוץ.
9. חותכים את הבצק לריבועים שווים. בכל ריבוע מצמידים פינות נגדיות, מהדקים וסוגרים לכדור.
10. בעזרת מספריים גוזרים בעדינות שפיצים קטנים למראה דקורטיבי, ומניחים את הלחמניות על תבנית מרופדת בנייר אפייה, כשהחיבור כלפי מטה.
11. מתפיחים כארבעים וחמש דקות, מברישים בביצה טרופה ומפזרים סוכר גבישי.
12. אופים בתנור שחומם מראש ל 180 מעלות טורבו במשך כעשרים וחמש דקות, עד שהלחמניות זהובות ויפות גם בתחתית.

כשהן יוצאות מהתנור, קשה לחכות. השוקולד עדיין נמס, הבצק רך והסוכר הגבישי מוסיף קראנץ עדין. אלו לחמניות שלא נועדו להחזיק מעמד הרבה זמן, אלא להיעלם לאט לאט, אחת אחרי השנייה, בדיוק כמו שמתכון טוב באמת אמור לעשות.