הלהיט של המסעדות ורופאי הטבע: מאחורי הקלעים יש שאלה הלכתית לא פשוטה

מדהים לראות איך העולם מתקדם, ותעשיית המזון המתועש שוברת שיאים שלא שיערום אבותינו.
מדי יום מוצפים אנו במזוני "על" שמתיימרים להיות עתיקי יומין, כאילו שימשו את מלוכסני העיניים מימות קדם או את האינדיאנים במערב הפרוע.

המזונות הללו מוצגים ככאלה המסוגלים לכל הישועות:
יותר ממאה רכיבי תזונה הכרחיים, חלבון, ברזל, סידן, נוגדי חמצון ואומגה 3, ובנוסף מיוחסים להם חומרים בעלי תכונות אנטי־דלקתיות, אנטי־ויראליות, אנטי־סרטניות, המסייעים בריפוי ובמניעת חולי.

אחד ממזוני ה"על" שלאחרונה החלו לצבור תאוצה מדהימה בישראל ובעולם כולו אלו אצות הספירולינה.
בשונה מאצות שהן עלים מיובשים, הספירולינה היא אבקה דקיקה מאוד שלא עברה טחינה.

הספירולינה היא בעצם חיידק מיקרוסקופי שגדל במים ומתרבה במהירות.
בדיוק כמו הירוקת שצומחת על קירות בניין עם דליפת מים ולחות.

את האצה הזו מייצרים בבריכות מים רדודות.
המים נראים זכים לחלוטין, רק עם גוון ירקרק קל. והגוון הזה שווה "מיליונים".

מדי כמה ימים שואבים את המים דרך נפות דקות מאוד, מקבלים עיסה ירוקה עבה, כובשים ודוחסים אותה להוצאת מים, ומייבשים.
התוצאה: ממרח ירוק שמשווקים טרי או קפוא.

הממרח הזה הוא להיט במסעדות יוקרה ואצל רופאי טבע, ומשלמים עליו כדבעי.

בבריכות בהן גדלות האצות מתרבים גם כל מיני תולעים, זחלים, גלמים וכל מרעין בישין.
אולם, כל עוד לא פירשה התולעת מתוך המים אין איסור לאוכלה,
אבל כשהתולעים פירשו לגמרי מהמים ויצאו מחוץ לדופני הבריכה והכלים, ובמקרה שלנו שהמים עוברים סינון, בוודאי זה נחשב לתולעים שפירשו,
ומה עוד שבכל סביבות הבריכה ישנם רבבות יתושי מים, כך שאין מצב שבשעה שמסננים את המים, לא תהיה זליגה של התולעים לתוך האצות.
ואם כך, לא יהיה ניתן לצרוך אותן.

כדי להתגבר על המכשול, הרב מנחם קאטשוולי הציע לבנות מתקן סגור מכל צדדיו, באופן שימנע כניסת חרקים ומעופפים מבחוץ.
בנוסף, למתקן יש חסימות מיוחדות שהמים אינם יכולים לעבור בלי שיעברו דרך נפות סינון.
מעבר לכך הותקנו גם צינורות פליטה עם מסננות מיוחדות.
כך, גם מוצר מורכב כמו אצת הספירולינה, זוכה להשגחת כשרות קפדנית.