שימו לב: מה מסתתר בעגבניה המיובשת?

בעולם המפותח שלנו, שבו המזון שאנו אוכלים מהונדס עד הפרט האחרון ותהליכי ייצור ממוחשבים שולטים בתעשייה, קשה להאמין שעדיין ישנם מוצרים הנעשים בשיטות פרימיטיביות מימים עברו. 

אחד מהם הוא הפרי המיובש. תאמינו או לא, אבות אבותינו ואנחנו עדיין מייבשים פירות באותה צורה, תחת השמש הקופחת. אומנם הכמויות גדלו פי כמה וכמה, אך השיטה נותרה זהה לחלוטין.

העגבניות המיובשות הפכו למאכל פופולרי במטבח העכשווי. הן משמשות כתיבול עסיסי בתבשילים רבים, כמרכיב מרכזי בממרחים משובחים ובשקשוקות, וסביר להניח שרובנו נתקלים בהן תדיר, לעיתים אף בלי שנהיה מודעים לכך.

העגבנייה הטרייה נחשבת לירק נקי יחסית מבחינת חרקים. כשהיא נקטפת ומגיעה לירקן, די בשטיפה בסיסית כדי לאכול אותה ללא חשש. אבל העגבנייה המיובשת זה כבר סיפור אחר לגמרי:

תהליך הייבוש שנעשה ברוב מדינות העולם, ובמיוחד בטורקיה (ממנה מגיע רוב היבוא של עגבניות מיובשות לישראל), העגבניות החצויות נשטחות בשטחים פתוחים, לרוב בשדות עצמם שבהם גדלו, על גבי משטחי ניילון. כך, העגבניות למעשה חשופות לכל מזיקי המזון והחרקים האפשריים: שלל סוגי עש, נמלים, זחלים וחיפושיות המטילות את ביציהן בתוך העגבנייה. יתרה מכך, בתהליך הייבוש העגבניות מתחילות לתסוס ועוברות מעין תהליך ריקבון ראשוני, המושך אליהן כמויות עצומות של זבובים שמטילים ביצים.

בתהליך הייבוש, העגבנייה מצטמקת, מתקפלת ונעשית שכבתית. כך, החרקים נדבקים בין קפלי הפרי ללא אפשרות לנקותם. גם שטיפה יסודית ושפשוף לא יועילו, שכן התולעים "מסתתרים" בתוך קפלי העגבנייה המיובשת ולא יכולים לצאת, אפילו אם היו רוצים. לכן, הניקוי החיצוני הנעשה לעגבניות לפני אריזתן בוואקום אינו מועיל כלל לבעיה זו.

מבדיקות חוזרות ונשנות שנערכו לעגבניות מיובשות, הוברר כמעט ללא ספק שאי אפשר לנקותן ביעילות. בבדיקה אחת שנערכה לחצי קילוגרם עגבניות מיובשות, נמצאו שני חרקים לאחר שטיפה במים קרים, שישה חרקים נוספים לאחר שטיפה במים חמים ועוד חמישה חרקים בשטיפה השלישית. בממוצע, בחצי קילוגרם עגבניות מיובשות נמצאו יותר מ־20 חרקים!

לכן, עדיף לבחור במוצרים שעברו ייבוש בתנור תעשייתי, בתהליך שלא מאפשר חדירת חרקים, ולא בייבוש שמש מסורתי הפותח פתח לנגִיעוּת קשה.