חצי מיליון שקל או 18 אלף? כמה באמת שווה הזכות להתמודד על דירה בהנחה
מאז מאי, זוג שאחד מבני הזוג לא הסדיר את מעמדו מול צה"ל אינו יכול להשתתף בהגרלות. על המחלוקת כולם שמעו. שאלה אחרת כמעט לא נשאלה: מה בעצם נלקח, בשקלים?
נתחיל בשתי אחיות. האחת רווקה, עובדת, חסרת דירה, ויכולה להירשם להגרלה. השנייה מורה במשרה מלאה, נשואה לאברך שלא הסדיר את מעמדו מול הצבא, ומאז מאי היא מחוץ למשחק. שתיהן בדויות, אבל הכלל אמיתי: החל מ-24 במאי 2026 מספיק שאחד מבני הזוג מוגדר כך, וכל משק הבית בחוץ. בהגרלה האחרונה נמחקו מהרשימות כ-2,600 משקי בית.
בכותרות זה נשמע פשוט: הפסד של חצי מיליון שקל. כך מעריכים במכון הישראלי לדמוקרטיה את ההנחה לדירה, וב"כלכליסט" דיברו על חצי מיליון עד מיליון. אלא ששמאי שמקבל מספר כזה שואל מיד: חצי מיליון של מי, ומתי? כי מה שנשלל מאותה משפחה אינו דירה. נשלל כרטיס להגרלה. בשפה המקצועית: זכות מותנית שאינה סחירה, ושערכה תלוי בשלושה מקדמים. הסתברות, זמן ושוק. כל אחד מהם מזיז את המספר, ולפעמים בסכומים גדולים.
המקדם הראשון: הסתברות
בהגרלה ה-11 התמודדו כ-115 אלף משקי בית על 7,922 דירות. מתוכם 25,394 היו משרתי מילואים, ו-4,734 מהם זכו: בערך אחד מכל חמישה. כל השאר, כ-89 אלף משקי בית, נשארו עם כ-3,200 דירות. בערך אחד מכל 28.
עכשיו ניקח הנחה של חצי מיליון שקל ונכפול בסיכוי, כמו שמעריכים כל כרטיס. למי שאינו מילואימניק יוצא כ-18 אלף שקל להגרלה אחת. למילואימניק, כ-93 אלף. לא מעט כסף, אבל רחוק מאוד מהכותרת.
רגע, זכאות היא לא כרטיס אחד. בין מאי 2024 ליוני 2026 נערכו חמש הגרלות, ומי שמשתתף בחמש כאלה בסיכוי של אחד ל-28 מגיע לסיכוי מצטבר של כ-17%. וגם הממוצע לא מספר את הסיפור החרדי: בהגרלות 5 עד 8 הגיע חלקן של הדירות באזורים חרדיים, בשיאן, כמעט למחצית, בערך פי שלושה מחלקו של הציבור החרדי באוכלוסייה. לפי המכון לדמוקרטיה, לפחות 6,500 משקי בית חרדיים נהנו בשנים האחרונות מהטבות בשווי כ-3.25 מיליארד שקל. הכרטיס הבודד אולי שווה עשרות אלפים. המסלול כולו היה שווה הרבה יותר.
המקדם השני והשלישי: זמן ושוק
נניח שזכיתם. קודם כול, ממה נגזרת ההנחה? לא ממחיר השוק ביום שתקבלו מפתח, אלא משומה של השמאי הממשלתי ליום מסוים. התקרה עומדת היום על 550 אלף שקל, והיא לא נכנסת לכיס: אסור למכור את הדירה חמש שנים מהאכלוס או שבע שנים מההגרלה. חצי מיליון שקל שיתממשו בעוד שבע שנים, בהיוון של 4% בשנה, שווים היום כ-380 אלף, ועוד לא הפחתנו דבר על אי-הסחירות, הפחתה שכל שמאי היה שוקל בנכס שאי אפשר למכור שנים. ואם דירה ששווה 2.5 מיליון ביום ההגרלה תהיה שווה במסירה 10% פחות, היתרון מצטמק ל-250 אלף. זה לא תרחיש דמיוני: מדד מחירי הדירות ירד בשנה האחרונה בכ-1.8%, ובחריש דווח על זוכים שמעדיפים לוותר ולקנות במקום אחר.
ומי שקונה כדי לגור ולא כדי למכור? אצלו ההנחה מתורגמת למשכנתה קטנה יותר. חצי מיליון שקל פחות, ב-5% ל-30 שנה, הם כ-2,700 שקל פחות בכל חודש. לזוג צעיר זה לעתים ההבדל בין אישור הבנק לסירוב, ושם מסתתר שווי שהנוסחה אינה לוכדת.
אבל זה עובד גם בכיוון ההפוך. בנק ישראל מצא שדירות "מחיר למשתכן", התוכנית הקודמת, נמכרו בזול ב-26% עד 40% מדירות דומות, ובתל אביב הגיע הפער הממוצע בדירת ארבעה חדרים ב-2022 ל-1.2 מיליון שקל. בבית שמש דווח על זוכי 2017 שקנו דירה ממוצעת ב-880 אלף, ודירה כזאת נסחרה לימים בכ-2.3 מיליון.
השוק כבר נתן הצעת מחיר
יש דרך נוספת לבדוק שווי: לראות כמה אנשים משלמים. ב-2025 חשף "כלכליסט" שוק אפור שבו זוכים העבירו את זכותם בחוזה נסתר, תמורת עשרות אלפי שקלים בלבד. זה אסור לפי כללי משרד השיכון, מסכן את שני הצדדים ועלול להסתיים בקנס של מאות אלפי שקלים, ולכן המחיר כולל הנחת סיכון כבדה. ובכל זאת מעניין: כשהזוכה עצמו מתמחר את הזכות, הוא רחוק מאוד מחצי מיליון.
וזהירות מהשכנה שזכתה. ביולי-אוגוסט האחרונים נעשו 45.8% מעסקאות הדירות החדשות בסבסוד ממשלתי. שמאי שבוחן דירה בשכונה חדשה יודע שעסקה כזאת אינה עדות למחיר שוק, ומנטרל אותה. קונה שמשווה את עצמו למחיר ששילמה השכנה בהגרלה, משווה תפוחים לתפוזים.
ומה יקרה למחירים?
כאן השאלה נעשית מעניינת באמת. בנק ישראל מצא שככל שביישוב נמכרו יותר דירות מסובסדות, עלו המחירים בשוק החופשי מהר יותר, כנראה משום שהתוכנית הגדילה את הביקוש וצמצמה את ההיצע החדש לשאר הקונים. האם התהליך יתהפך עכשיו ביישובים החרדיים? אף אחד עוד לא יודע. בהגרלות שם הוקצו למשרתי מילואים כ-35% מהדירות, השיעור עשוי לעלות אם יהיו מעט משתתפים חרדים, ובמקרה קיצוני ייתכן שההגרלות יוקפאו. זוגות שיישארו בחוץ יחפשו יד שנייה, ושם עלול להיווצר לחץ על הדירות הקטנות והזולות. מנגד, מי שאיבד הנחה קונה בתקציב קטן יותר. שני הכוחות מושכים לכיוונים הפוכים, ומי שמבטיח לכם כיוון מנחש.
ומי צודק?
התומכים בתנאי אומרים שהטבה ממלכתית צריכה ללכת יד ביד עם נשיאה בנטל, ובית המשפט העליון הורה לממשלה לפעול. העותרות מ"אמת ליעקב" ו"שמורה" טוענות שמדובר בענישה קולקטיבית של נשים וילדים שלא עשו דבר, ובמפלגות החרדיות קיוו לפתרון בחקיקה. המדינה כבר הבהירה שמי שזכה לפני השינוי ישמור על זכייתו. חוקרי המכון לדמוקרטיה רואים בפסיקה צעד ראשון, אך לא צופים שינוי דרמטי בהתנהגות בטווח הקצר. ההכרעה תלויה בבית המשפט ובממשלה הבאה, ושמאי לא יכריע בה.
מה שהוא כן יכול לומר צנוע יותר מהכותרות: לא נלקחו מכל משפחה חצי מיליון שקל. נלקח ממנה סיכוי. אבל גם סיכוי הוא נכס, ולזוג צעיר בלי הון עצמי הוא לפעמים הנכס היחיד שהיה לו.















