במקביל לשקדנותו המופלאה בתורה, נודע הגאון רבי ברוך שמעון סלומון זצ"ל באהבת ישראל היוקדת בליבו. כל ימיו פעל לטובת הכלל, ולא חסך במאמצים להרבות אחווה ואחדות.

הרב היה ידוע בקנאותו הטהורה לכבודה של השבת, הן בעירו פתח תקוה שבה כיהן כרב, והן בארץ הקודש כולה. באותן שנים היו מאבקים חוזרים ונשנים על קדושת השבת, כאשר גורמים פורקי עול פעלו ללא לאות לקיים חילולי שבת בפרהסיה.

הרב, אשר נפשו נסערה מחילול הקודש, עמד בראש המערכה להצלת כבוד השבת, ללא פחד ממעצר או יח"צנות שלילית בתקשורת.

באותה עת, היה אדם אחד עז פנים שהרהיב עוז בנפשו, והגיע עם קבוצת נערים לביתו של הרב. הם חירפו וגידפו באופן שהחריד וזעזע את השומעים. מן השמים תבעו את כבוד התורה וזמן קצר לאחר מכן נפטר אותו אדם באופן משונה.

והנה, לאחר זמן מה הגיע לבית הרב כלב שעמד סמוך לדלת וחסם את הכניסה במשך שעות, תוך כדי שהוא משמיע נביחות ויללות משונות ואינו מוכן לזוז ממקומו חרף ניסיונות הנוכחים לסלקו מן המקום.

אז פתח הרב את הדלת, ופנה לכלב באומרו: "אני אומר עליך תהילים". באותו רגע נדם קולו של הכלב, הוא פתח בריצה היסטרית במעלה הרחוב ונעלם.

נלב"ע בי"ז באדר ה'תשס"ט. זכותו תגן עלינו, אמן.