אותיות קטנות, רמזים גדולים

שלוש אותיות גדולות ושלוש אותיות קטנות נכתבות במגילת אסתר.

הן מופיעות בתיאור משתה אחשורוש, בשמות בני המן ובאיגרת שכתבה אסתר המלכה.

במבט ראשון אלו פרטי כתיבה, אך כשמצרפים אותם מתגלים רמזים המלווים את סיפור המגילה, ומגיעים עד למאורעות שעברו על עם ישראל בדורות האחרונים.

הגדולות נקראות 'אותיות רבתי', והקטנות 'אותיות זעירא'. הן חלק ממסורת הכתיבה, הכוללת כתיב מלא וחסר, פרשיות פתוחות וסתומות, צורת השירות וגם גודלן של אותיות מסוימות.

הרמב"ם כתב שיש להיזהר באותיות הגדולות והקטנות, 'כמו שהעתיקו הסופרים איש מפי איש', אף ששינוי בגודלן אינו פוסל ספר תורה בדיעבד (הלכות ספר תורה פ"ז, ה"ח, ה"ט).

אחשורוש לובש את בגדי הכהן גדול

האות הגדולה הראשונה מופיעה כבר בתחילת המגילה: החי"ת שבמילה 'חור', בפסוק המתאר את קישוטי המשתה: 'חור כרפס ותכלת'.

רבי שלמה אלקבץ מביא בשם רבי אליעזר מגרמייזא שהחי"ת רומזת לשמונת בגדי הכהונה שלבש אחשורוש (מנות הלוי, אסתר א, ו).

מאחורי פאר המשתה מסתתר אפוא סיפור כואב. חז"ל מספרים שאחשורוש השתמש בכלי המקדש ולבש בגדי כהונה. המלך מציג את עושרו ואת כבוד מלכותו, ובתוך כל אלה מופיעים אוצרות הקודש של ישראל, הנתונים בידיו בגלות (מגילה יב ע"א).

בהמשך תתהפך התמונה. המן ייפול, מרדכי ייצא מלפני המלך בלבוש מלכות, והיהודים יעמדו על נפשם. דווקא בשמות בני המן ממתינות לנו האותיות הבאות.

אותיות קטנות בשמות עשרת בני המן

שלוש האותיות הקטנות במגילה נמצאות בשמות עשרת בני המן: תא"ו של 'פרשנדתא', שי"ן של 'פרמשתא' וזי"ן של 'ויזתא'. בצירופן מתקבלות האותיות תש"ז (מנחת שי אסתר ט, ז עד ט).

לצידן נכתבת הוא"ו של 'ויזתא' גדולה. באותה מילה עצמה נפגשות וא"ו גדולה וזי"ן קטנה. האות הגדולה השלישית היא התא"ו הראשונה של 'ותכתוב', בפסוק המתאר את כתיבת אסתר ומרדכי לקיום איגרת הפורים (אסתר ט, כט; מנחת שי שם).

לווא"ו הגדולה יש גם הסבר בגמרא: צריך למותחה בזקיפה, משום שעשרת בני המן נתלו בזקיפה אחת. צורת הכתיבה מנצ