יהודי בשם ברייד אדרסון התגורר בארצות הברית עם אשתו. השניים עבדו קשה מאוד לפרנסתם, והתמודדו עם משכנתא גבוהה. כל דולר נספר והיה חשוב.

לילה אחד, בשעה מאוחרת, נסע ברייד בכביש המהיר בדרכו לביתו. לפתע הבחין ברכב תקוע בצד הדרך. המחשבה הראשונה שלו הייתה: 'לא כדאי לעצור כאן. זה כביש מהיר, השעה מאוחרת, ואני לא יודע מי נמצא בתוך הרכב'. הוא חלף על פניו, אבל כעבור שנייה המצפון עצר אותו. הוא הסתובב, חזר לאחור ועצר ליד הרכב.

בתוכו ישבה אישה מבוהלת. ״אני תקועה כאן כבר שלוש שעות! יש לי פנצ׳ר, ניסיתי להשיג עזרה מכל כיוון ואין לי מושיע...״

ברייד ירד מיד מרכבו, החליף לה את הצמיג עם התקר, וכשסיים פתחה האישה את ארנקה. ״ברוך ה׳, כסף לא חסר לי. הצלת אותי! אני רוצה לתת לך אלף דולר על העזרה שלך״. אבל ברייד חייך: ״אני יהודי. יהודי מצווה לעשות חסד, ועל מצווה אני לא לוקח כסף״.

״אז איך אוכל לשלם לך?״ התעקשה. והוא השיב: ״אם פעם תפגשי אדם במצוקה תעשי איתו חסד. זה יהיה השכר שלי״. האישה הודתה לו והמשיכה בדרכה.

כעבור זמן הגיעה לתחנת דלק ונכנסה לקנות כוס קפה. את הקפה הגישה לה עובדת שהייתה נראית תשושה וכמי שעובדת בעל כורחה. ״למה במצבך את עובדת בשעה כזאת?״ התעניינה הלקוחה.

המוכרת חייכה בעייפות: ״בעלי ואני נלחמים על הפרנסה. המשכנתא שלנו גבוהה, ואני לא יכולה להרשות לעצמי להפסיק לעבוד״.

האישה סיימה את הקפה, הוציאה את ארנקה ואמרה: ״תודה רבה. אני משאירה לך טיפ״.

העובדת הסתכלה על הסכום ונדהמה. היו שם אלפיים דולר. ״מה, למה כל כך הרבה?!״

האישה חייכה: ״הלילה, יהודי אחד לימד אותי מה זה חסד. הוא עזר לי ולא הסכים לקבל כסף. הוא ביקש רק דבר אחד: שאעזור יום אחד למישהו שקשה לו. זה הגיע מהר משחשבתי״.

לפנות בוקר חזרה העובדת לביתה והעירה בהתרגשות את בעלה: ״אל תשאל מה קרה! קיבלתי טיפ של אלפיים דולר!״

בעלה היה ברייד אדרסון. אותו ברייד, שעצר בכביש המהיר באמצע הלילה ולא לקח אפילו דולר אחד.

החסד שיצא מידיו - חזר אליו כבר באותו לילה, כפול ומכופל.

חסד שאתה עושה לאחר לא הולך לאיבוד. הקב״ה מחזיר לך אותו בדיוק ברגע שבו אתה הכי זקוק לו, ואף בכפל כפליים.