אין אדם שלא מכיר את הרגע הקסום הזה: הגשם מגיע, הטיפות הראשונות נוגעות באדמה היבשה, והאוויר מדיף ניחוח מופלא, עמוק ומרענן של אדמה רטובה. ריח של התחדשות ושמחה. אבל האם תהיתם פעם מאיפה מגיע ה"בושם" הייחודי הזה? הרי לטיפות המים עצמן אין ריח, וגם לאדמה היבשה לא היה ריח רגע לפני כן?!

בשנת 1964 גילו שני מדענים אוסטרליים את הסוד, והעניקו לו את השם פֶטְרִ יכֹור: מתברר שבורא עולם הטמיע בטבע שילוב של שלושה מרכיבים שונים שממתינים בסבלנות לאורך כל הקיץ החם.

המרכיב הראשון הוא חיידקי אדמה מיוחדים (אקטינובקטריה). במהלך התקופה היבשה, החיידקים הללו מפרישים חומר אורגני בשם גיאוסמין. המרכיב השני הוא שמנים אתריים שהצמחים והעצים מפרישים בעונת היובש כדי להאט את צמיחתם ולחסוך במים. המרכיב השלישי הוא האוזון הנוצר בשמיים בעקבות ברקים ומטחים חשמליים באוויר.

כשטיפת הגשם הראשונה פוגשת בקרקע, מתרחש פלא פיזיקלי מרהיב: הטיפה "לוכדת" בתוכה בועות אוויר זעירות מהאדמה. הבועות הללו עולות במהירות אל פני הטיפה, מתפוצצות כמו בועות של משקה מוגז, ומשגרות לאוויר תרסיס עדין (אירוסול) המורכב מגרגרי הגיאוסמין והשמנים האתריים.