בעלי לא תמיד מעוניין להצטרף אליי לאירועים ומפגשים אצל המשפחה שלי. לדבריו, הוא מרגיש פחות שייך לסגנון המשפחתי, לא תמיד מוצא את מקומו ומעדיף שלא להישאר זמן רב.
כשאנחנו מתארחים לסעודות שבת, לעומת זאת, המצב שונה והוא מגיע בלי אותה תחושת אי נוחות.
הקושי מתחיל בעיקר כשאני מעירה לו על כך שהוא רוצה ללכת מוקדם או מעדיף שלא להגיע בכלל.
מה נכון לעשות במצב כזה? להניח לו ולא להתעקש שיגיע? לבקש ממנו בכל זאת להצטרף? ואולי פשוט להפסיק להעיר?
תשובה:
לפעמים אישה מבקשת מבעלה לבוא לאירוע משפחתי, אך בליבה הבקשה עמוקה הרבה יותר. היא כאילו אומרת: "בוא להיות איתי במקום שבו גדלתי. תן לי להרגיש שהאנשים היקרים לי יכירו את מי שחשוב לי".
לכן, סירוב להגיע עלול להכאיב הרבה יותר מכפי שהוא מבין. את העומק הזה ראוי להסביר.
מצד שני, ייתכן שהוא שומע בבקשה שלך דרישה אחרת לגמרי. הוא שומע: "תהיה חברותי, תשתלב, תדבר ותישאר עד שכולם ילכו".
אולי הוא מרגיש שהוא עומד במבחן, ואז המפגש נעשה עבורו למשימה שהוא מעדיף להימנע ממנה.
את מבקשת שותפות. ייתכן שהוא חושש לאבד את עצמו. כשכל אחד שומע רק את הדרישה של השני, כל אחד נשאר לבד עם הצורך שלו.
העובדה שבסעודות שבת הוא מגיע היא מפתח חשוב. אולי המסגרת הברורה, השולחן המשותף והתוכן הרוחני בסעודה מקילים עליו. ייתכן שבמפגש חופשי הוא פשוט אינו מוצא את מקומו.
כדאי לשאול בסקרנות ולא בביקורתיות: "מה בשבת נוח לך?", ומתוך התשובה לנסות להבין מה באירועים האחרים קשה לו.
אם קיימת הסתייגות דתית, כדאי לברר מה בדיוק מפריע לו וכיצד אפשר לתת לכך מענה.
גם עם עצמך כדאי לעשות חשבון: כשהוא קם ללכת, מה מכאיב לך? הפרידה באמצע הערב? המבוכה מול המשפחה? או התחושה שהוא דוחה חלק ממך?
ככל שתדעי לקרוא לכאב בשמו, תוכלי לבקש מענה מדויק יותר. כך גם הוא יוכל להבין אותך בלי להרגיש שכל אופיו עומד למשפט, ויהיה קל יותר להבין שמדובר באירוע נקודתי.
אם מה שמפריע לך הוא העזיבה מול כולם, אפשר לעשות זאת בעדינות ובדיסקרטיות. אם זו התחושה שהוא אינו מעריך חלק ממך, אפשר לדבר גם על כך בעדינות.
אבל כמובן, אל תנהלו את השיחה מול המשפחה. כי אפילו שמבחינתך זה געגוע ורצון בקרבה, מבחינתו זו עלולה להיתפס כביקורת מול כולם.
בזמן רגוע אמרי לו: "אני לא צריכה שתהיה מרכז הערב. חשוב לי להרגיש שאנחנו יחד. בוא נסכם לאילו מפגשים מגיעים וכמה זמן נשארים".
הסכמה מראש חוסכת את המאבק בזמן אמת.
המטרה היא לבנות הסכמה שבה תוכלי ליהנות ממשפחתך ולהרגיש שיש לך שותף, והוא יוכל להיות לצידך בלי להרגיש שעליו ללבוש "אישיות אחרת".
כך, גם ביקור קצר יכול להפוך למחווה גדולה של קשר ושותפות.
