תשומת הלב של האדם היא חומר הגלם שממנו נבנים חייו. הדברים שאנחנו בוחרים להתמקד בהם שוב ושוב הם אלה שממלאים את התודעה שלנו, ובהדרגה גם תופסים מקום בלב שלנו.
אדם צריך לשאול את עצמו: במה אני עסוק במשך היום? בחדשות? ברכילויות? בסקרנות בלתי פוסקת? בהשוואות לאחרים? בפחדים או בקנאה?
כי מה שהאדם בודק שוב ושוב הופך לחלק מהתודעה שלו, ומה שתופס מקום בתודעה מתחיל להשפיע גם על הלב ועל העולם הפנימי שלו.
כך, בלי שנשים לב, דברים קטנים שאנחנו מעניקים להם תשומת לב הופכים לדברים מרכזיים בחיינו. מה שנראה בתחילה שולי וחסר חשיבות, עלול עם הזמן לתפוס מקום גדול הרבה יותר ממה שמגיע לו.
לכן, כדאי לכל אדם להקדיש יום אחד להתבוננות ולשאול את עצמו: לאן הולך הקשב שלי? במה אני משקיע את הכוחות שלי? מה מעסיק את המחשבות ואת הלב שלי? האם אני עסוק ברכילות, בהשוואות, בפחדים, בקנאה או ברצון לנקמה? או שאני מפנה את הכוחות שלי לעשייה, להתקדמות ולדברים בעלי ערך?
אפשר גם לעצור לכמה דקות בסוף היום ולבדוק: אילו דברים משמעותיים עשיתי היום? על אילו מעשים אני יכול להרגיש סיפוק וגאווה?
האישיות שלנו מתעצבת מתוך הדברים שאנחנו מעניקים להם מקום בלב פעם אחר פעם, גם כשאנחנו לא עושים זאת מתוך בחירה מודעת.
וככל שאדם לומד לזהות את הדברים החשובים באמת ומעניק להם יותר מתשומת הלב שלו, כך הוא בונה לעצמו חיים שיש בהם יותר משמעות, עוצמה, שמחה וצמיחה.
כי בסופו של דבר, מה שאנחנו בוחרים לתת לו מקום בתודעה ובלב, הוא גם מה שמעצב את מי שאנחנו הופכים להיות.
