לבחור בחופש - או החופש לבחור?
השעה שתיים בלילה. העיניים שורפות, הראש מסוחרר מעייפות, ומחר מחכה לך יום עמוס ביותר. אתה נוהג בכביש 6, יודע שחובה לעצור בצד, טיפה לנוח, להתרענן. אבל הרגל שלך ממשיכה ללחוץ על הגז מתוך דחף פנימי "רק להגיע הביתה".
אתה בטוח שאתה מפעיל חופש בחירה, אבל מאחורי הקלעים, המוח משחק בך.
הפיזיולוג היהודי-אמריקאי, בנג'מין ליבט, הוכיח בניסוי נוירולוגי מפורסם כי המוח משדר אות חשמלי לקבלת החלטה עוד לפני שהאדם מודע לכך שהוא רוצה לפעול. מחקרי FMRI חדישים גילו שהסורק מנחש מה תעשה שניות מראש. במילים פשוטות: המוח הפיזי פועל כמו מכונה, ומקבל החלטות לפני התודעה שלך!
רגע, אז איפה הבחירה?! אם הכל מוכתב מראש על ידי נוירונים, איך התורה דורשת מאיתנו לבחור?
והתשובה: "מותר האדם מן הבהמה אין".
הרמח"ל בספרו "דעת תבונות" מסביר שהאדם מחולק לשניים: "מותר האדם" (השכל) ו"מן הבהמה" (המוח הפיזי). המוח הפיזי מייצר את הדחף האוטומטי, אבל שם זה נעצר.
וכאן ליבת העניין:
אתה לא בוחר מה לרצות, אתה בוחר מה לעשות.
'חופש' הוא לא היכולת לעשות מה שיעלה לך בלב, אלא היכולת לשלוט ולנווט את מה שעלה לך בלב.
"איזהו גיבור? הכובש את יצרו". בפעם הבאה שיבוא לנו איזשהו משב של דחף מכל סוג, לא ניתן למכונה הביולוגית לנהל את 'האני' שלנו.
