פטירתו של הגאון הצדיק המקובל רבי דוד שלום בצרי זצ"ל, ראש ישיבת המקובלים "השלום", בערב חג הסוכות, החזירה רבים אל אחד האירועים החריגים והמדוברים ביותר שבהם היה מעורב - פרשת "הדיבוק", שהפכה בשעתה לסיפור שהסעיר את הציבור בישראל.
עבור רבים, האירוע זכור במיוחד בזכות קלטת "הדיבוק" של ערוץ 2000, שהביאה את ההתרחשות יוצאת הדופן לבתים רבים ברחבי הארץ. הקולות, התפילות ודבריו הנוקבים של הרב בצרי הפכו את ההקלטה לאחת הקלטות המדוברות באותם ימים.
לפני יותר מ-27 שנים, באביב תשנ"ט, היה בית המדרש הירושלמי שבו פעל הרב בצרי זצ"ל לזירה של מעמד שכמעט לא היה לו תקדים בציבוריות הישראלית של אותם ימים. במרכזו עמדה יהודית סיגווקר מדימונה, אלמנה צעירה ואם לילדים, שבני משפחתה סיפרו כי קולו של בעלה המנוח החל לדבר מפיה ולדרוש שיעשו תיקון לנשמתו.
סיפורה של יהודית החל שנים רבות קודם לכן. היא נולדה בהודו ועלתה לישראל בגיל שנתיים וחצי עם הוריה, אברהם ושמחה צריקר, ועם שש אחיותיה. המשפחה קבעה את ביתה בדימונה. בגיל 18 נישאה לפינחס בן סופי סיגווקר, שעבד במהלך השנים בעבודות שיפוצים, אינסטלציה ועבודות מזדמנות נוספות.
עם השנים הידרדר פינחס לשתייה חריפה. במקביל, חייה של יהודית קיבלו תפנית אחרת לחלוטין. כ-14 שנה לפני האירועים המדוברים היא התחזקה בשמירת תורה ומצוות. לדבריה, הדבר אירע לאחר שחלתה בלבה במהלך היריון וחלמה על רב זקן שהורה לה לשוב בתשובה והבטיח לה שהמחלה תחלוף. לדבריה, כך אכן היה.
ההתחזקות הרוחנית החריפה את המתיחות בבית. פינחס התנגד לדרכה החדשה, דרש ממנה להסיר את כיסוי הראש ולעג לחזרתה בתשובה. מצבו הבריאותי הלך במקביל והחמיר בשל השתייה, והוא אושפז לתקופות ממושכות לאחר שהכבד שלו נפגע. לבסוף נפטר כשהוא בן 41 בלבד, ויהודית נותרה אלמנה בת 35.
אלא ששנתיים לאחר פטירתו התרחש, על פי עדותה של יהודית ובני משפחתה, דבר שלא העלו בדעתם.
יהודית תיארה תחושה פתאומית כאילו דבר מה נכנס אל גופה. היא החלה לרעוד, חשה ברע ונשכבה על המיטה. בנה כיסה אותה בשמיכה, ואז, כך סיפרו בני הבית, נשמע מפיה קול שהם זיהו כקולו של פינחס המנוח.
המשפט הראשון שיוחס לו היה מתאים באופן מצמרר להרגל שהרס את חייו: הוא דרש וודקה. לאחר שלא נענה, ביקש שישמיעו לו שיר מאחת הקלטות שהיו שייכות לו ועדיין נשמרו על מדף בבית.
זה לא הסתיים באותו ערב.
לדברי המשפחה, התופעה חזרה פעם אחר פעם. קרובי משפחה ואנשים נוספים שוחחו עם הקול שבקע מפיה של יהודית, ובהם גם אביה. לעיתים נשמעו מפיה קללות קשות, אך לצד זאת נשמעו דרישות מסוג אחר לחלוטין: לשלוח את הילדים למוסדות חינוך דתיים, להתחזק בשמירת המצוות ולעשות תיקון לנשמתו של פינחס כדי שיוכל למצוא מנוחה.
אחד מבניו היה מי שניהל, על פי העדויות, את השיחות הארוכות ביותר עם אביו. לדבריו, בשיחות עלו פרטים משפחתיים ואישיים. הקול דרש ממנו להסיר את העגילים מאוזניו, ולאחר ויכוחים ממושכים הוא אכן עשה זאת. יותר מכל חזר המסר: לשמור שבת ולחזור בתשובה.
הבן סיפר כי בסיום אחת השיחות היה מודיע: "אבא, זהו. אני הולך, ואתה יוצא", והקול היה מבקש שיפתח את החלון כדי שיוכל לעזוב. כעבור רגעים הייתה יהודית מתעוררת, לדבריה, כאדם המתעורר משינה. אלא שלאחר זמן מה הכול היה מתחיל מחדש.
כאשר בני המשפחה חשו כי אינם מסוגלים להתמודד עוד עם המתרחש, הם פנו אל המקובל רבי דוד בצרי זצ"ל.
הרב בצרי, שעמד בראש ישיבת המקובלים "השלום" בירושלים ונודע בתפילות ובתיקונים שערך במשך עשרות שנים, הסכים לקבל את המשפחה. הפרשה הייתה לאחד המקרים המזוהים ביותר עם דמותו בציבור הרחב. גם לאחר פטירתו צוין המקרה כאחד המעמדים יוצאי הדופן שזכו לפרסום רב בתקופת פעילותו.
בי"ג באייר תשנ"ט, 29 באפריל 1999, הגיעה המשפחה מדימונה לבית המדרש ברחוב תחכמוני, בשכונת מקור ברוך בירושלים. השמועה על המעמד המתוכנן כבר עברה מפה לאוזן. עשרות תלמידי חכמים ומקובלים הגיעו להשתתף בתיקון, ולצדם נכחו במקום גם סקרנים ועיתונאים.
יהודית התבקשה לומר פרקי תהילים. זמן קצר לאחר מכן, על פי התיאור שפורסם בעקבות האירוע, גופה החל לרעוד ולהתעוות והיא איבדה את הכרתה. אז נשמע מפיה קול גברי, צרוד וכבד. בני משפחתה טענו כי הם מזהים בו את קולו של פינחס.
מכאן החל דין ודברים ממושך בין הרב בצרי לבין הקול.
הרב ביקש לדעת מדוע הוא נמצא בגופה של האישה ומה מטרתו. הקול השיב כי הוא רוצה "לקחת אותה". הרב בצרי הגיב בתקיפות והבהיר שאין לו רשות להזיק לה או לאדם אחר.
בהמשך הציג עצמו הקול כ"פינחס בן סופי", הודה כי בחייו עשה עוונות רבים וביקש תיקון. הוא אמר כי הוא מתחרט ומבקש "לעלות למעלה".
השיחה עברה בין עניינים אישיים של המשפחה לבין שאלות שנועדו לברר את זהותו. כאשר נשאל על רבנים, הזכיר בין היתר את הרב יגן ואת הרב דן הלל. הוא התייחס גם למרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שלפי הדברים שנאמרו באותו מעמד עבר אז צנתור.
אחד הפרטים שעלו במהלך השיחה עסק גם בילד של המשפחה ששהה במוסד בבית שאן לצורך גמילה מסמים. שוב ושוב חזר הקול על הצורך של בני המשפחה לחזור בתשובה ולהתחזק.
הרב בצרי שאל את פינחס מה אירע לו לאחר פטירתו. התשובות שיוחסו לקול היו מהחלקים המטלטלים ביותר בהקלטות שהתפרסמו לאחר מכן. הוא טען כי לאחר מותו "לא רצו לקבל" אותו וכי הוא מסתובב ללא מנוחה. לדבריו, הוא זקוק לתיקון.
הוא סיפר כי אביו שמואל נפטר בשנת 1992 בגיל 103, וכי גם הוא וגם אחותו לא היו שומרי תורה ומצוות. על עצמו אמר כי נפטר בגיל 41 כתוצאה מאלכוהול.
בשלב זה שינה הרב בצרי את אופי המעמד. במקום להמשיך רק בשאלות, הוא פנה אל הנוכחים וקרא לכולם לקבל על עצמם תשובה שלמה.
הקהל החל באמירת וידוי ובקבלת עול מצוות. הרב הדגיש בפני הקול כי לאחר שקיבל על עצמו "ואהבת לרעך כמוך", אין לו רשות לפגוע באשתו. לאחר מכן החל סדר התיקון שנועד, על פי המתואר, להביא את נשמת הנפטר למנוחה ולהוציא את הרוח מיהודית בשלום.
נרות הודלקו לעילוי נשמת פינחס ולכבוד רבי מאיר בעל הנס. אחד הבנים הדליק נר לעילוי נשמת אביו. במהלך המעמד אף בירך הבן על כוס מים, והקול שיוחס לאביו השיב "אמן".
ילדיו ניסו בשלב מסוים לשוחח עמו, אך לפי התיאור הוא לא תמיד השיב. לבנו אמר: "תתפלל לזכות אותי".
הרב בצרי המשיך לקרוא לקהל להתעורר. מבחינתו, המעמד לא נועד לסקרנות ולא להפוך למופע, אלא לעורר לתשובה. הוא חזר והזהיר מפני חומרת העבירות והזכיר במיוחד חילול שבת ואי-אמירת קדיש.
לקראת סיום התיקון הורה הרב לקול לצאת מגופה של יהודית מבלי לפגוע בה, ואף הורה לו לצאת דרך הציפורן הקטנה ברגלה. לאחר קריאות תקיפות נשמעה חבטה. כעבור שניות אחדות שבה יהודית להכרה.
לדברי הנוכחים, באותו רגע הסתיים האירוע.
לאחר מכן נשא הרב בצרי דברים בפני הקהל וקרא שוב לכל אדם להתעורר בתשובה ולזכור כי יש דין ויש דיין, שכר ועונש והשגחה על מעשיו של אדם. המעמד נחתם בקריאת "שמע ישראל" ובאמירת "ה' הוא האלוקים" וסדר סליחות.
בני המשפחה סיפרו לאחר מכן כי הציפורן הקטנה ברגלה השמאלית של יהודית הייתה שבורה, וכי במשך ימים לאחר האירוע היא התקשתה בהליכה.
המעמד החריג עורר הדים עצומים. הפרשה יצאה במהירות מגבולות בית המדרש הירושלמי והפכה לשיחת היום בקרב רבים בישראל. התיעוד הקולי שנעשה במקום הופץ בהיקף נרחב, ובין היתר התפרסם בזמנו ב"קלטת הדיבוק" של ערוץ 2000 - הקלטה שעוררה סערה וסקרנות עצומה והביאה את המקרה לבתים רבים ברחבי הארץ.
כעת, עם הסתלקותו של הרב בצרי זצ"ל בערב חג הסוכות תשפ"ז, שב אותו פרק יוצא דופן לתודעה.
הרב בצרי, שעמד במשך שנים רבות בראש ישיבת המקובלים "השלום", היה מגדולי חכמי הקבלה בדור האחרון. במשך עשרות שנים הגיעו אליו יהודים לתפילה, ברכה ועצה, והוא ערך תיקוני תשובה, פדיונות ותפילות לישועה בענייני רפואה, פרנסה, זיווג ושלום בית.
ביום שישי, י"ד בתשרי תשפ"ז, 25 בספטמבר 2026, ערב חג הסוכות, התמוטט הרב בביתו בבני ברק. לאחר פעולות החייאה ממושכות הוא פונה במצב קריטי לבית החולים שיבא בתל השומר, אך שם נקבעה פטירתו. המונים ליוו אותו למנוחות עוד לפני כניסת החג, והוא נטמן בבית העלמין סנהדריה בירושלים.
עשרות שנים חלפו מאז אותו ערב ברחוב תחכמוני. רבים מהאנשים שנחשפו אז ל"קלטת הדיבוק" של ערוץ 2000 עדיין זוכרים את קולו התקיף של הרב בצרי, את הקריאות לתשובה ואת הרגעים שבהם בית המדרש כולו השתתק.
עתה, לאחר הסתלקותו של המקובל בערב החג, ההקלטה ההיסטורית מקבלת משמעות נוספת - תיעוד נדיר מתקופה אחרת, ומאחד המעמדים שהותירו חותם עמוק על אלפי יהודים ונקשרו בשמו של רבי דוד בצרי זצ"ל.
