שנת צהריים נחשבת אצל ישראלים רבים לפינוק מבורך, בעיקר בשבת או אחרי לילה שבו לא ישנו מספיק. אלא שמתברר כי שנ"צ לא תמיד מסייע, ובמקרים מסוימים הוא אף עלול להקשות על ההירדמות בלילה.
לדברי מומחית השינה ג'סיקה פינק, השאלה המרכזית היא האם אתם באמת ישנוניים או רק עייפים. אם העיניים נעצמות, הראש נשמט או שאתם בוהים במסך ומתקשים להישאר ערים, ככל הנראה מדובר בישנוניות, ובמצב כזה תנומה קצרה עשויה לעזור.
"אפשר להיות עייפים בלי להיות ישנוניים. תנומה יכולה לסייע בהפחתת הישנוניות", מסבירה פינק. לדבריה, שנת צהריים מומלצת לעיתים לעובדי משמרות, לאנשים עם נרקולפסיה ולאלו שמתמודדים עם ישנוניות מוגברת במהלך היום.
לעומת זאת, אם אתם רק מרגישים מותשים, עדיף לקום, להתנועע ולנסות להחזיק מעמד עד הערב. גם אחרי לילה קצר, תנומה לא בהכרח תשלים את שעות השינה החסרות. להפך, היא עלולה להפחית את הדחף הטבעי לשינה ולגרום לעוד לילה לא מוצלח.
"תנומה צורכת את דחף השינה. דחף השינה קובע את איכות השינה ואת משכה. אם ממילא אין לכם דחף שינה מספק, כמו במקרה של נדודי שינה, תנומה דומה למשיכת יתר מהחשבון. צריך לבדוק אם יש לכם מקום לכך בתקציב", אומרת פינק.
לדבריה, מי שמצליח לעבור את היום ללא תנומה יגיע לערב עם כמות גדולה יותר של אדנוזין, חומר במוח שמסייע להירדמות. עם זאת, כאשר מתקשים ממש להישאר ערים, שנ"צ עשוי להיות מוצדק.
ומה לגבי משך התנומה? פינק ממליצה לשמור עליה קצרה. "תנומה טובה היא קצרה, כעשרים דקות", היא אומרת. "כוונו שעון מעורר לשלושים דקות, כדי שלא תיכנסו לשינה עמוקה ותתעוררו מבולבלים".
גם לשעה שבה נרדמים יש חשיבות. בגוף קיימת ירידה טבעית באנרגיה, שמופיעה בדרך כלל שבע עד תשע שעות לאחר שעת היקיצה הרגילה. עבור רוב האנשים מדובר בשעות הצהריים המוקדמות, וזהו הזמן המתאים ביותר לשנ"צ.
לכן, לפני שאתם נשכבים לנוח, כדאי לשאול את עצמכם אם אתם באמת נרדמים על הרגליים או פשוט זקוקים להפוגה. אם בחרתם לישון, הקפידו לעשות זאת מוקדם ולהתעורר בתוך זמן קצר.
