השנה החדשה התקרבה, ובפעם הראשונה בחיי הרגשתי רצון לקנות סידור תפילה. גדלתי בבית חם ואוהב, אבל היה חסר בו דבר אחד - סידור תפילה. למדתי, שירתי בצבא והמשכתי בחיי. בזמן שחבריי תכננו חופשות, משהו בתוכי ביקש משהו אחר. במקום לנסוע לחופש, נסעתי לבני ברק.
נכנסתי לחנות לתשמישי קדושה ברחוב רבי עקיבא, עדיין בלי כיפה על הראש, ואמרתי למוכר בתמימות: "אני רוצה סידור לראש השנה". המוכר חייך והוציא לפניי סט מהודר של סידורים ומחזורים למועדי השנה.
אמרתי לו: "אבל ביקשתי רק סידור אחד".
הוא הסביר בעדינות שהסט כולל את כל מועדי השנה. משהו בלב אמר לי: "אם כבר התחלתי - אלך עד הסוף". בחרתי בסט המהודר ביותר. יצאתי מהחנות עם הסט ביד ועם תחושה מיוחדת בלב. לא ידעתי שהרגע הזה עומד לשנות את כל חיי.
ראש השנה הגיע. לבשתי בגדים חגיגיים, לקחתי את הסידור החדש ויצאתי לבית הכנסת מבלי להכיר את סדר התפילה. אחד המתפללים ניגש אליי, הראה לי היכן אוחזים ועזר לי להתפלל.
הרגשתי שאני לא לבד. שמעתי את התפילות ואת קול השופר, והרגשתי שהנשמה שלי מצאה את המקום שחיפשה.
אבל הרגע המרגש ביותר הגיע כעבור שנה. אבא שלי פנה אליי ואמר: "בני היקר, ראיתי אותך כל השנה. ראיתי את התפילות שלך ואת המסירות שלך. עכשיו אני מבקש ממך - קנה גם בשבילי סט כזה".
חזרנו יחד לאותה חנות בבני ברק.
המוכר הביט בי ואמר בחיוך: "אני זוכר אותך. בפעם הראשונה נכנסת לכאן בלי כיפה וביקשת סידור אחד. היום אתה חוזר עם אבא שלך. אין דבר שמשמח אותי יותר מלראות את הדרך שעשית".
לא תיארתי לעצמי שהסידור הראשון שקניתי לעצמי יהיה יום אחד הסיבה שאחזור לאותה חנות עם אבא שלי, והוא יעשה את הצעד הראשון שלו בדרך חדשה. מאותו יום הבנתי שלפעמים הקב"ה שולח לאדם פתח קטן, ואם הוא מנצל אותו - נפתחת לפניו דרך שלמה.
