היונק שחי במקום שבו אפילו מטפסים מתקשים לנשום
בפסגות הגבוהות של הרי האנדים שוררים תנאים שנראים כמעט בלתי אפשריים לחיים: הטמפרטורות נמצאות רוב הזמן מתחת לאפס, הצמחייה דלילה מאוד ובאוויר יש פחות ממחצית מכמות החמצן הקיימת בגובה פני הים. למרות זאת, דווקא שם מצליח לחיות יונק קטן ומפתיע.
זהו עכבר אוזני-העלה האנדי, ששמו המדעי Phyllotis vaccarum. אחד הפרטים תועד על פסגת הר הגעש יויאיאקו שבצפון צ'ילה, בגובה של 6,739 מטרים מעל פני הים. בכך הוא זכה בתואר היונק החי בגובה הרב ביותר הידוע כיום למדע.
לשם השוואה, גם מטפסי הרים מאומנים שעברו תהליך הסתגלות מתקשים לשהות בגבהים כאלה לאורך זמן. בגובה הזה החמצן מועט, הקור קיצוני וכמות המזון מוגבלת. עכבר קטן, שמאבד חום גוף במהירות רבה יותר מבעל חיים גדול, אמור לכאורה להתקשות במיוחד לשרוד בתנאים הללו.
מחקר חדש שפורסם בכתב העת Science ניסה לגלות כיצד הוא עושה זאת. החוקרים השוו בין עכברים החיים בגובה פני הים לבין עכברים שנאספו באזורים הגבוהים של האנדים, והעמידו אותם בתנאים המדמים קור קיצוני ומחסור בחמצן.
הממצאים הראו כי העכברים מהאזורים הגבוהים מסוגלים לייצר יותר חום באמצעות השרירים. בגופם נמצאו גם התאמות המסייעות להם לנצל שומן לצורך הפקת אנרגיה וחום, אפילו כשכמות החמצן נמוכה מאוד.
הפתעה נוספת התגלתה דווקא בתזונה שלהם. החוקרים מצאו שינויים בגנים הקשורים לפירוק רעלנים שמקורם בצמחים. מתברר שהעכבר הזעיר לא רק מתמודד עם קור ומחסור בחמצן, אלא גם מסוגל לאכול את הצמחייה הקשוחה והרעילה יחסית שצומחת באזור.
העובדה שיונק קטן כל כך מצליח לחיות באופן קבוע במקום שבו בני אדם מסוגלים לשהות לזמן קצר בלבד, ממחישה פעם נוספת עד כמה מופלאות יכולות ההתאמה שהוטבעו בבעלי החיים שבבריאה.
