חצי שנה לאחר פרוץ המלחמה הישירה בין ארצות הברית לאיראן, הנשיא דונלד טראמפ מבהיר כי מבחינתו אין שעון שסופר לאחור לקראת הסכם עם טהראן. על רקע המשבר הכלכלי החריף באיראן והקיפאון במגעים המדיניים, הנשיא האמריקני מאותת כי וושינגטון מוכנה להמשיך בהפעלת הלחץ הכלכלי והצבאי ככל שיידרש.
בראיון שהעניק לרשת אל-ג'זירה נשאל טראמפ כמה זמן הוא מוכן להמתין עד שאיראן תשוב לשולחן המשא ומתן. תשובתו הייתה חד-משמעית: "אין לי לוח זמנים, אף אחד. אני לא ממהר. אין לי שום לוח זמנים בכלל".
הנשיא הציג את ארצות הברית כמי שנמצאת בעמדת יתרון משמעותית במערכה וטען כי היא "מנצחת בגדול מאוד". מנגד, הוא תיאר את מצבה של איראן כקשה במיוחד, עם כלכלה מתפרקת ואינפלציה חריפה, ומתח ביקורת קשה על התנהלות המשטר כלפי אזרחיו.
"הם מתייחסים לעמו בצורה רעה מאוד", אמר טראמפ, והוסיף: "הם הורגים הרבה מאוד מפגינים".
כשנשאל האם הסנקציות והלחץ הכלכלי יעילים יותר מהפעלת הכוח הצבאי, טראמפ נמנע מבחירה בין שתי הזרועות של המדיניות האמריקנית. "אני חושב ששניהם אפקטיביים", השיב.
ההערכה הראשונית התחלפה במערכה ממושכת
דבריו של טראמפ מגיעים שישה חודשים לאחר תחילת המלחמה הישירה שפתחה ארצות הברית נגד איראן ב-28 בפברואר 2026. בתחילת המערכה העריך הנשיא האמריקני כי העימות יהיה ממוקד ויימשך בין "ארבעה לשישה שבועות", אולם בפועל הלחימה והלחץ על טהראן נמשכים זמן רב יותר.
בחודש יוני חתמו הצדדים על מזכר הבנות לתקופה של 60 יום, שבמסגרתו אמורים היו לעסוק בחופש התנועה במצר הורמוז, בהסרת סנקציות ובפתרון סוגיית הגרעין האיראני. אלא שמאז קפאו המגעים, ולא נרשמה פריצת דרך שתוביל להסדרה רחבה.
קטר ופקיסטן ממשיכות, על פי גורמים דיפלומטיים, במאמצי התיווך בניסיון למנוע הידרדרות נוספת והתרחבות של המערכה האזורית. אלא שהמסר היוצא כעת מהבית הלבן הוא שאין בכוונת ארצות הברית למהר ולהעניק לטהראן מוצא מהלחץ המופעל עליה.
הלחץ מתרחב גם למוסקבה
במקביל למערכה מול איראן עצמה, וושינגטון פועלת גם נגד הסיוע שמקבל המשטר מבעלות בריתו. ראש ה-CIA, ג'ון רטקליף, ערך השבוע ביקור חשאי במוסקבה, שבמהלכו דרש מרוסיה להפסיק לחלוטין את תמיכתה הצבאית באיראן.
לצד המהלך מול הקרמלין, ארצות הברית נערכת להטלת סנקציות כלכליות קשות נוספות על המשטר האיראני. השילוב בין הצעדים הכלכליים להפעלת הכוח הצבאי נותר, לפי דבריו של טראמפ, בליבת המדיניות האמריקנית.
בשלב זה, הנשיא אינו מציב תאריך יעד לסיום המערכה ואינו מאותת על נכונות להפחית את הלחץ כדי להחזיר את האיראנים לשולחן. מבחינת וושינגטון, הכדור נותר במגרש של טהראן - והלחץ יימשך כל עוד איראן אינה חוזרת למשא ומתן.







