החשש מעתידם הכלכלי של הילדים כבר אינו נחלתן של משפחות ממעמד הביניים בלבד. בארצות הברית, גם הורים בעלי הון עצום מתחילים להתמודד עם שאלה מטרידה: האם הילדים שלהם יצליחו למצוא עבודה יציבה ולהתפרנס בכוחות עצמם?
ברקע עומדים שינויים משמעותיים בשוק העבודה. צעירים מדור ה-Z נתקלים בהאטה בגיוס למשרות התחלתיות, בתחרות חריפה ובכניסה של בינה מלאכותית לתפקידים שבעבר הוצעו לבוגרי אוניברסיטאות בתחילת דרכם.
מנהלי עושר שעובדים עם משפחות בעלות הון של מאות מיליוני דולרים ואף יותר ממיליארד מסבירים כי הדאגה אינה נובעת ממחסור בכסף. החשש המרכזי הוא שהיעדר תעסוקה קבועה יפגע בביטחון העצמי, במוטיבציה ובתחושת הייעוד של הצעירים, ויהפוך אותם לתלויים במשפחה לאורך שנים.
לדברי המומחים, הורים עשירים מוטרדים כיום יותר מתמיכת יתר בילדיהם מאשר מתמיכת חסר. במקום להבטיח להם רשת ביטחון ללא גבולות, הם מחפשים דרכים לעודד יציאה לעבודה, רכישת מקצוע ועצמאות כלכלית.
המציאות החדשה משפיעה גם על בני 22 עד 35 שמבקשים להשתלב בתחומים נחשבים כמו טכנולוגיה, משפטים ובריאות. הקושי למצוא ולהחזיק במשרות כאלה מאלץ משפחות עשירות להתכונן לאפשרות של תמיכה ארוכת טווח, כולל מימון הכשרות מקצועיות גם בגיל מאוחר יותר.
הצעירים משנים כיוון
השינוי בשוק העבודה כבר משפיע על הבחירות של דור ה-Z. צעירים רבים מתרחקים מהמסלול התאגידי המסורתי ומחפשים עבודות שמעניקות להם שליטה רבה יותר או הכנסה מהירה יותר, ובהן עבודות ייצור, חשמל ותחומים נוספים של צווארון כחול.
חלק מהבוגרים מתחרים גם על משרות כאומנים וכמורים פרטיים במשקי בית עשירים, שבהן השכר עשוי להגיע לסכומים גבוהים במיוחד. סקר של דלויט מצא כי רק 6% מהצעירים שואפים להגיע לתפקידי ניהול בכירים.
גם הירושה משתנה
על רקע השינויים, משפחות עשירות מתחילות לבחון מחדש גם את הדרך שבה יועבר ההון לדור הבא.
במקום להעביר סכומים גדולים בבת אחת, יותר משפחות בוחרות לחלק את ההון בשלבים ולשלב מימון של לימודים, הכשרות ותוכניות חונכות.
המטרה היא לאפשר לילדים להתפתח ולהתקדם, אך במקביל להימנע ממצב שבו הכסף המשפחתי מחליף את הצורך לעבוד, ליזום ולבנות עצמאות.
כך, דווקא בעידן שבו לאותן משפחות יש די כסף כדי לפתור כמעט כל בעיה כלכלית, אחת הדאגות המרכזיות שלהן היא כיצד לעזור לילדים מבלי למנוע מהם את הצורך לעמוד על הרגליים בעצמם.
