
תשעה באב

בכל צום חוזרת אותה תופעה: רבים מוצאים את עצמם גוללים ברשתות החברתיות וצופים דווקא בסרטוני אוכל. מתכונים מפתים, מסעדות, קינוחים ולחמים חמים ממלאים את המסך, והרצון לרוץ לסופר מיד עם צאת הצום ולקנות או להכין "את כל מה שראינו" רק הולך ומתחזק.
אלא שלאחר צום ממושך, מערכת העיכול זקוקה לחזרה הדרגתית לפעילות. אכילה מהירה או בכמויות גדולות מיד עם סיום הצום עלולה לגרום לאי נוחות, כאבי בטן ובחילות.
חשיפה חוזרת למזון מגבירה את תחושת הרעב, מעוררת חשקים וממקדת את המחשבה באוכל במקום למקד את מחשבתנו בחורבן הבית, להצטער עם צער השכינה.
מעבר להשפעה על תחושת הרעב, יש גם נקודה עמוקה יותר. תשעה באב אינו רק יום של הימנעות מאוכל, אלא יום של התבוננות, חשבון נפש ואבל על חורבן בתי המקדש. כאשר רוב שעות הצום עוברות בגלילה אינסופית של סרטוני אוכל ובתכנון הארוחה שאחרי הצום, קל לאבד את המיקוד במהות היום.
דווקא הניתוק מהרשתות והפניית תשומת הלב למשמעות החורבן, יכולים להפוך את הצום לא רק לקל יותר, אלא גם למשמעותי הרבה יותר.
רוצים להישאר מעודכנים? לחצו כאן להצטרפות לקבוצות הוואטסאפ של ערוץ 2000 >>>
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו