חוגגים 'יום הולדת'? מה עם 'יום הברית'? הסגולה שלא רבים מכירים מהבן איש חי

הראשון שעבר ברית מילה היה אברהם אבינו ע״ה, ומל את בנו יצחק ביום השמיני ללידתו. על כן נהגו ישראל לערוך בכל שנה ושנה סעודה ביום שבו נכנס האדם בבריתו של אברהם אבינו, ומנהג זה נאה ויקר הוא עד מאוד.

מיום ההולדת מונים שמונה ימים, ושמחים ביום שבו זוכה האדם להיכנס בברית המילה. ואם יודע האדם באיזה יום נכנס בבריתו של אברהם אבינו ע״ה, יזהר בכל שנה ושנה להזכיר יום זה ולומר בו את הבקשה.

התפילה הזו מובאת בספר “לשון חכמים” למרן רבנו יוסף חיים, בעל ה"בן איש חי", זיע״א.

וזו התפילה:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, גָּלוּי ויָדוּעַ לפָנֶיךָ כִּי כּהַיּוֹם הַזֶּה שֶׁהוּא יוֹם (פלוני) לחדֶשׁ (פלוני), שֶׁהוּא הָיָה יוֹם שׁמִינִי ללֵדָתִי, נִכְנַסְתִּי בִּבְרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, בַּשָּׁנָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁנּוֹלַדְתִּי בָהּ, וקִיֵּם בִּי עַבְדּךָ אָבִי מִצְוַת מִילָה וּפְרִיעָה (אם אביו לא מל בעצמו, יוסיף: עַל ידֵי שָׁלִיחַ), כַּאֲשֶׁר צִוִּיתָ אוֹתָנוּ בּתוֹרָתךָ הַקּדוֹשָׁה, ונִתְגַּלָּה הַכּלִי הַשּׁלִישִׁי שֶׁל הַיְסוֹד הָאֲמִתִּי הַנִּקְרָא קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, ויָצָא אוֹרוֹ, ונִתְבַּטּלָה אֲחִיזַת הַחִיצוֹנִים, ונִתְחַבּרוּ שׁמוֹנָה ושִׁבְעִים אוֹרוֹת הַחֲסָדִים, עִם שׁמוֹנָה ושִׁבְעִים אוֹרוֹת הַגּבוּרוֹת, ונִתְמַתּקוּ אוֹרוֹת הַגּבוּרוֹת בּאוֹרוֹת הַחֲסָדִים.

אָנָּא יְהֹוָה, למַעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל, וּלְמַעַן רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ, תַּעְזרֵנוּ וּתְסַיּעֵנוּ לִשְׁמֹר אוֹת בּרִית קֹדֶשׁ אֲשֶׁר חָתַמְתָּ בִּבְשָׂרֵנוּ. ותַצִּילֵנִי מִכָּל־חֵטְא וּמִכְשֹׁל וּמִכָּל־הִרְהוּרִים רָעִים וּמַחֲשָׁבוֹת פּגוּמוֹת. ותַצִּילֵנִי מִכָּל־מִינֵי פּגַם הַבּרִית, הֵן בּמַחֲשָׁבָה, הֵן בּדִבּוּר, הֵן בּמַעֲשֶׂה, הֵן בּחוּשׁ הָראוּת, הֵן בּחוּשׁ הַשּׁמִיעָה, הֵן בִּשְׁאָר חוּשִׁים, וּבְכֻלָּם אֶהְיֶה טָהוֹר בִּקְדֻשַּׁת הַבּרִית בּלִי שׁוּם פּגָם והִרְהוּר רָע כּלָל. וּתְזַכֵּנִי שֶׁאֶתְגַּבֵּר עַל יֵצֶר הָרָע, ותִהְיֶה מַחֲשַׁבְתִּי קשׁוּרָה וּדְבוּקָה בִּקְדֻשָּׁתךָ תָּמִיד. כִּי ברַחֲמֶיךָ הָרַבִּים בָּחַרְתָּ בָּנוּ מִכָּל־הָאֻמּוֹת, ורוֹמַמְתָּנוּ מִכָּל־הַלּשׁוֹנוֹת, והִבְדַּלְתָּ אוֹתָנוּ מִכָּל־טֻמְאוֹתֵיהֶם וּמִכָּל־תּוֹעֲבוֹתֵיהֶם, וכַכָּתוּב בּתוֹרָתָךְ: וָאַבְדִּל אֶתְכֶם מִן־הָעַמִּים לִהְיוֹת לִי:

נוֹדֶה לּךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, עַל־שֶׁהוֹצֵאתָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, וּפְדִיתָנוּ מִבֵּית עֲבָדִים, ועַל־בּרִיתךָ שֶׁחָתַמְתָּ בִּבְשָׂרֵנוּ, ועַל־תּוֹרָתךָ שֶׁלִּמַּדְתָּנוּ, ועַל־חֻקֵּי רצוֹנָךְ שֶׁהוֹדַעְתָּנוּ, ועַל־חַיִּים וּמָזוֹן שֶׁאַתָּה זָן וּמְפַרְנֵס אוֹתָנוּ.

אָנָּא יְהֹוָה, לֵב טָהוֹר בּרָא לִי אֱלֹהִים, ורוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בּקִרְבִּי, ותִמְשֹׁךְ עָלַי מַחֲשָׁבוֹת קדוֹשׁוֹת וּטְהוֹרוֹת זַכּוֹת וּנְכוֹנוֹת, ויִהְיֶה לִי לֵב שָׂמֵחַ בַּעֲבוֹדָתךָ תָּמִיד, ותַעְזרֵנִי עַל דּבַר כּבוֹד שׁמֶךָ, מֵעַתָּה ועַד עוֹלָם, אָמֵן. יִהְיוּ לרָצוֹן אִמְרֵי־פִי והֶגְיוֹן לִבִּי לפָנֶיךָ, יְהֹוָה צוּרִי וגֹאֲלִי: