לא תאמינו: הסיפור שלא הכרתם מאחורי בית הכנסת העמוס בעולם

בפינתו השבועית של הרב יהונתן ענבה אנו נחשפים לסיפור היסטורי מרגש שמעורר תהייה עמוקה לגבי משמעות המושג קדושה. האם תהיתם פעם כיצד ייתכן שבית הכנסת המוכר והפעיל ביותר בתבל נושא דווקא את שמו של אדם שנולד כגוי? הסיפור הזה מתחיל לפני כתשעה עשורים כאשר צעיר נוצרי הגיע לארץ ישראל מתוך החלטה נחושה לשנות את חייו מן הקצה אל הקצה. הוא בחר לעבור תהליך גיור מקיף, חזר בתשובה שלמה, הקים משפחה וקנה את ביתו בעיר בני ברק ברחוב הרצל.

באותם ימים המציאות בבני ברק הייתה שונה לחלוטין מזו שאנו מכירים כיום. רחוב הרצל שימש כציר תנועה מרכזי שקישר בין העיר תל אביב לבין בסיס תל השומר שבו שכנה המפקדה הבריטית. התנועה ברחוב הייתה ערה בכל ימות השבוע וגם ביום השבת קודש חלפו שם רכבים צבאיים ואזרחיים רבים. עבור צבי איצקוביץ שהיה יהודי חדש ומלא בלהט דתי המראה של חילול שבת המוני אל מול פתח ביתו היה כואב מנשוא. הוא הרגיש שאינו יכול לעמוד מנגד ולראות את קדושת השבת נרמסת בראש חוצות.

מתוך תחושת השליחות הזו הוא פנה אל מרן החזון איש בבקשת עצה. החזון איש חשף בפניו פרט מעניין בחוק המנדט הבריטי שקבע כי רחוב שבו קיים בית כנסת פעיל עם מתפללים ייסגר לתנועה בימי שבת. כאשר שאל צבי מה יעשה והרי אין מתפללים במקום הציע לו הרב להכריז על ביתו כ"שטיבלאך". המושג שטיבלאך מתאר מקום שבו התפילות מתקיימות ברצף לאורך כל שעות היממה ללא הפסקה. צבי פעל מיד ופרסם את המקום ואכן יהודים רבים החלו לנהור לביתו כדי לקיים מנייני תפילה.

ככל שחלף הזמן התברר שהבית קטן מלהכיל גם את משפחתו וגם את המוני המתפללים. כאן הגיעה נקודת המפנה המדהימה ביותר בסיפור. צבי פנה לרעייתו והציע הצעה בלתי נתפסת: לעבור להתגורר ברפת הסמוכה לביתם כדי להשאיר את המבנה כולו לטובת בית הכנסת. הם חיו ברפת במשך שנים ארוכות תוך מסירות נפש עילאית וכל זאת כדי להבטיח שיהודים יוכלו להתפלל ושקדושת השבת ברחוב תישמר. כך הוקם בית הכנסת איצקוביץ שבו ניתן למצוא מניין בכל שעה ביום ובלילה.

הסיפור הזה מתחבר באופן ישיר לפרשת אחרי - קדושים שבה אנו מצווים "קדושים תהיו כי קדוש אני". לעיתים נדמה לנו שהתואר קדוש שמור רק ליחידי סגולה כמו הבבא סאלי או התנאים והאמוראים מתקופות קדומות. אך התורה פונה אל כל עם ישראל ומבהירה שקדושה היא יעד בר השגה עבור כל אחד ואחת מאיתנו. כפי שמסביר הרמח"ל בספרו דרך השם הקדוש ברוך הוא הוא מקור הקדושה עצמו. ככל שאדם מתקרב אל הבורא דרך שמירת המצוות וכיבוד הורים הוא הופך להיות אדם קדוש יותר.

קדושה אינה מילה גדולה ורחוקה אלא היא נמצאת בפעולות היומיומיות שלנו. מי שמכבד את הוריו הוא קדוש. מי ששומר שבת באהבה ובמסירות הוא קדוש. כל יהודי שבוחר להתחזק במצווה כזו או אחרת מעלה את עצמו למדרגת קדושה. אנו למדים מרבי צבי איצקוביץ שגם אדם שהתחיל את דרכו רחוק מאוד יכול להגיע לפסגות של קדושה ולהשפיע על דורות שלמים של מתפללים. בואו נשאב השראה מהסיפור הזה וננסה להתקרב עוד קצת אל הקדוש ברוך הוא במעשינו ובמחשבותינו.